בשעות אלו, של לילה קודר וחמים זה, באמצע אפריל באמצעות
פקסימליה משומשת והארפסיקורד סלולרי בלי חמוצים, כשקוקה-קולה
צנונה אדומה ומוגזת במימן איזוטופ 13 עוטפת את מירב קיבתי, אני
מעלה על הכתב, ספק הומורסקה ספק מונולוג ספק סתם שטות חסרת
משמעות, כיוון, וקטור, x, y, גובה, עומק, מאסה וכמובן ניוטונים
קטנים למינהם, שצצים ב4 אחרי הצהריים בת"א גם כשהים איננו גועש
יותר מדי, ובטהאיטי מקללים את בני גורן. אכן, שטויות שיוצאות
ממוחי הזועם לגמרי כמו שור מקסיקני אחרי בוריטו ישראלי ברוטב
יפני עם קורטוב לימונדה אמריקנית ושוקו הולנדי חמים וטוב,
לעיתים מביאות עמן פרי, שמסתכם א"כ בזריקת הנ"ל לפח הזבל הקרוב
או אכילתו הבריאה ולאחר מכן הוצאתו לפועל בתוך גופי- תהליך
שלפרט עליו יאלץ ממני לוותר על כותר "האוייב" כסיפורי המזוויע
ביותר.
מחשבות שיוצאות לעיתים מצליחות להסתכם בזכרונות מעורבבים בזום
של X10 עם רזולוציה די נמוכה של 800X650 אבל אפשר להסתדר עם
זה, אם יש מספיק פוליגונים טובים לגבות את הפריים-רייט, דבר
שקשור יותר בפריים טיים, מאשר ביגאל שילון, כלומר, מחשבה על
אוכל, טלוויזיה, סרט אחרון (ממנטו, לדוגמא, שד"א אני ממליץ
עליו בחום פושר ולא רע בכלל להכנת פיצה איתו, לא צריך גבינה)
ושטות אקראית לגמרי שרק הגורל ינווט את כיוונה באותו האוקיינוס
חסר הנוזלים בעלי המימן שנקרא להם, "נוזלים בעלי חנקן". מכאן
נקבל תוצאה של מחשבה, שנאמר ונשכיל ששמה יהיה: "עץ קוקוס אינו
אד, אלא סמואל ג'קינס וקעקועים מוזרים שקשורים בזכרון דפוק
אינו שולט על כרובית וזאת אבן לעזאזל!". כותר מחשבתי שאינו
נמדד אלא אם מנדלייב יבוא ויצליח למדוד בדיוק כמה חנה לזלו
שוקלת אחרי הכנת סנוויץ' טונה ותפודים צלויים על אש קטנה,
סיפור מוזר וזונה שלא מקבלת תשלום בפאבים מוזרים שמהשמו בנאי
מסתובב שם לעיתים ושותה את הבירה שלו בחדר האינטימי שלו,
האינטימי שלו ושלי ושלך, ואולי זה מדגדג (הדג נחש , "מביט איזה
גנוב" שיר מומלץ), כמו דג דיג דוג, ושפיל מיט מיר בשתיים
בלילה, תנו לי לישון אני נרדם כאן על הפסים, ובאוטובוס לא
הצליחה להכנס אותה גברת עם סלים, בגלל הסיבה היחידה, שהוא אינו
שאיידי (אמינם מזכיר לכם משהו? לא? יופי), כן אני הוא סלים
שיידי האמיתי אז תעמדו בבקשה, יופי, אל תתביישו, זה שזה
מונולוג שטותי שנוצא ע"י תרכובות מוזרות מאוזנות במוחי הגדוש
בהורמונים לא אומר שאתם צריכים להגיד שזה סתם יצירה אקראית
שפורצת את מרקם הכאוס, אלא פשוט לא להמשיך לקרוא אותה, מפני
שהיא פשוט תמשיך להיות רצף שטות שדומה מאוד לקלקר אחרי שהמורה
שלי לכימיה בהתה בו לדקה אחת, בלבד.
מחשבות אחרות, יכולות להיות מחשבות מכוונות כמו שעון שוויצרי
להפליא, בלי רוסיני וויליאם טל עם רובה-קשת של סטרדיווריוס
ונון-לגטו עם פדל ימין והתעמלות בולגרית חסרת קצב. כלומר,
מחשבות כמו : "למה ג'רי סיינפלד חשב ככה קודם?", "למה ב2 בלילה
אני חושב כמו שג'רי סיינפלד חשב בקול?", "איך שומעים שג'רי
סיינפלד חושב בקול, והאם גם איילין יכולה לעשות זאת ולהיות
יהודייה קומיקאית שיורדת על השגרה?", "אם x חלקי y שווה בעצם
למינוס בי פלוס מינוס...(הדברים הבאים במחשבה הזאת מצונזרים,
שכן, בני גורן שתל שתל במוחי כדי להגיד את השטויות המתמטיות
הללו כדי לפרסם את ספרו , רב-המכר החדש, "מתמטיקה לגאונים",
וד"א, אין להעתיק מהספרים האלה , יש רק לשרוף אותם בתנור אש).
ויש עוד מיני רבות מחשבות במוחי, וכרגע ראיתן אותן. אך האמנם,
לא לכולנו, יש מחשבות? פרט נמק הסבר גזור הדבק שמע הסקט ראה
תביט תאכל תשתה תדגים תנסה ערוך ניסוי בהתעמלות בולגרית רגל
קדימה פרוסה לחם, לילה טוב קהל נכבד (שלמה גרוניך, שם-טוב
לוי).