המורה של+ אמר ש+ש ל+ בע+ה עם אות אחת באלף ב+ת.
הוא אמר שאנ+ לא +ודע לכתוב טוב את האות +'. הוא הב+א ל+ ספר
כזה שמלמד+ם בו א+ך לכתוב טוב את האות +, ואנ+ קראת+ אותו שוב
ושוב אבל עד++ן לא הצלחת+ לכתוב את האות המעצבנת הזאת כמו
שצר+ך. ואז המורה של+ אמר שלא נורא, ושסב+ר להנ+ח שאנש+ם +ב+נו
את מה שאנ+ כותב גם כשאנ+ כותב את האות לא בצורה המקור+ת שלה,
כ+ זאת אות נפוצה וא+ן בע+ות לזהות אותה בתוך מ+לה.
אז גם התח%ת+ %כתוב את הות % %א כמו שצר+ך. והמורה שוב נתן %+
ספר גדו%  שמ%מד א+ך כותב+ם את האות % כמו שצר+ך, אב% גם הפעם
%א %מדתי מזה שום דבר.
ושוב, המורה אמר שזה %א נורא, ושאנש+ם +ב+נו את מה שאנ+ כותב
גם עם ה-% ש%+ מחורבנת, %מרות שזה +תח+% ה+ות קצת מסובך,
במ+וחד בשמות ש+ש בהם רק את האות+ות הא%ה, כמו %+%+.
וא$ גם האות $ התח+%ה %התפקשש. אב% המורה אמר ש$ה %א נורא, כ+
זאת אות גסה בכ% מקרה.

%אט %אט כ% שאר הא!ת+!ת של+ גם התח+%! %התפקשש, כמ! שנ+
הראש!נ!ת. פתא!ם +צא! %+ ס+מנ+ם מ!זר+ם במק!ם הס+מנ+ם ש%
הא!ת+!ת, וש!ב, המ!רה אמר ש$ה בסדר, שאנ+ אסתדר ב%עד+הם.

אב% מה, עכש+! אף אחד כבר %א ר!צה %קר!א את הס+פ!ר+ם ש%+, כ!%ם
א!מר+ם שנה+ה מס!בך מד+ !מ!רכב מד+ בשב+% %קר!א רצ!ף.  הע+קר
המ!רה אמר ש$ה בסדר, אחחח, ש+מ!ת המ!רה.