[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
הוצל''פ לפיתוי

לא אהבה ולא בטיח, זיון נטו- זה מה שסיכמנו בינינו בצט. אמרת
שאת סקרנית לדעת מי עומד מאחורי כל המילים הנוטפות ארוטיקה
ופיתויים.
אמרת שיהיה לך נוח בשעות הלילה, אחרי שהחברה שלך תלך לישון
ועדיף שקודם אעשה וידוא דרך החלון. בשעה היעודה הגעתי, דפקתי
בחלון, וידאת דומייה בביתך והגנבת אותי לחדרך.
התיישבתי לידך, כאילו הכרנו חודשים כבר, קירבתי ראשי אלייך
והצמדנו נשיקה. זרם חשמל עבר בגופי ולא חשתי שאת נלחמת בי
כלל... ממש זרמנו.
עברת למצב שכיבה כשרגלייך עדיין על הרצפה ואמרתי לך שתשכבי
בשקט ואל תעשי כלום, רציתי לפנקך כמו היית מלכה. גלשתי עם
לשוני אל צווארך והרגשתי בצמרמורות שחלפו בגופך. שליחת יד
מקרית, לא מקרית, אל מפשעותייך גילו לי שתחתונייך כבר ספגו
מלחלוחית מיצייך, אבל בעיקר שמתי לב שפטמותייך, שלפתע הזדקרו
והתקשו כמו שני טילים קטנים, איימו לפרוץ ולזנק לתוך פי. שלא
תחשבי שלא שמתי לב שהתחלת לחכך את רגלייך אחת בשנייה כדי
להגביר התענוג ולטפח את דגדגנך... לא היה לך זמן לחכות עד
שאתחיל להתעסק עם חלק זה של גופך.
אני התעקשתי לשקוד על פטמותייך, אותן ליקקתי, קצת נשכתי והרבה
ינקתי. ואת התפתלת בינות זרועותיי... אוף, הסבלנות לא הייתה צד
חיובי שלך באותם רגעים.
זוכר ששלחת ידך אל גבי והתחלת ללטף גופי... סוף, סוף נזכרת
בו.
התחלתי לרדת מטה בשיפולי בטנך עד לערוותך. גם שם שמשה אותי
לשוני בנאמנות בעוד ידיי עדיין באזור שדייך. זיכיתי אותך
בטיפול מסור של לשון ושיניים למטה ושל ידיים למעלה, ונדמה לי
שלא הופקר מאומה מגופך, למעט...
הורדתי ידיי למטה למטרה נעלה לא פחות... התחלתי להחדיר
אצבעותיי ולשחק עם שפתי ערוותך, לשעשע את דגדגנך. הייתי מגדיר
קטע זה כימי גבעת ונוס העליזים... תגידי שלא הרגשת משהו
אלוהי... אני יודע שהתאפקת לא לשאוג רק בגלל ילדייך אבל אל
תחשבי שלא שמתי לב בדיוק מתי הגעת לאורגזמה... זה היה שהגברתי
את קצב עבודתי על דגדגנך... ובעוד את גומרת, תפסתי בשתי רגלייך
המפושקות, הרמתי ישבנך אל על וחפנתי ראשי בערוותך- יונק את
מיצייך, ואני מרגיש שאת גומרת שוב...
כאן החלטתי כבר לדאוג קצת לעצמי, אחזתי באברי הזקור שייחל
לחדור אלייך כבר ממזמן, החדרתיו לתוכך עמוק, עמוק עד שאשכיי
נחתו על חור ישבנך. שם נשארתי לרגע בלי לנוע, ואחר כך התחלתי
לנוע קדימה ואחורה תוך הגברת הקצב בפעימה נוספת כל עלייה
וירידה... ואת שוב מפרכסת, שוב אוחזת את ראשך בידייך כאילו
מוחך עומד להתפוצץ. האורגזמה הזאת, הזהה בעיתוייה לשנינו, גרמה
לי להשפריץ לתוכך מטען כבד מאד של זרמה חמה, ופותך לא הספיק
להכיל הכל, וניראה כי זרעי ומיצייך המהולים אחד בשני גלשו להם
אל עבר ישבנך, כנהר תשוקה לא אכזב.


29/10/01 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין הרבה מה
להגיד. זה גם לא
משנה. כי מה
שאנחנו רואים
בסוף. תמיד היה
הפוך למה שאמרנו
שיהיה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/03 12:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה