למה הוא
לא מוכן לקבל את העובדה
שיש בו יותר ממה שהוא רואה
כשהבוקר בא
הוא לא מתעמק במראה
הוא לא רואה את פניו
הוא רק מרגיש את הכאב שבו
וזמן עובר
עכשיו יש בו יותר
והמראה כבר סדוקה
והסדקים השאירו בו צלקות
כי עכשיו הוא מסתכל על השתקפותו במראה
ואינו יכול לראות את כל התמונה
ידו חתוכה ומלאה בדם
הוא מרפה את אגרופו
ונזכר איך הוא נראה לפני שנייה
הוא הסתכל
הוא עכשיו יודע מה
הוא שולח את זעמו דרך ידיו
המבט הזה
שעל פניו לא נעלם
הוא פשוט עכשיו לא יכול לראות אותו כאן
וכאן יש אדם
שיש בו יותר ממה שהוא רואה
והוא לא מוכן לקבל את העובדה
למה הוא?
מכולם | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.