נפלתי לתוך דממת המדבר
וקול חלוש מהתל בה
משחק איתה במשחק ילדותי
נעלם וחוזר...
נופים של מדבר ניבטים מול העין
אשר ניסו לברוח מתוך הכחול העמוק..
וצהוב וכתום ואדום מסביב
והבוקר עודנו רחוק.
חושך של מדבר, חושך אחר
נבלע וממלא את הנוף הקסום
נפרש עליו כשמיכה עבה וחונקת...
צינה מדברית, מוארת בצבע
מלאכותי ולא טבעי, קצת תלוש...
ואותה דממת המדבר שנקטעת
על ידי אותו קול חלוש..
לחישה קצת מוכרת
במדבר זר ומנוכר
וילדה שיושבת, על צוק וכותבת -
המותר לי לבכות במדבר?