ההיה זה רק אתמול-
אותו רגע קסום שאזכור
שהפך את אהבתנו להמנון
הקירבה שטעמה כה מתוק?
אותם קולות רכים של חיבה,
אותם געגועים מייסרים ללא חמלה,
אותם יצרים לוהטים כאש התמיד,
אותה סימפוניה של אוהבים.
אותן נגיעות עדינות
באצבעות מאתרות
עמקים וגבעות
בגופות בוערים בלהט התשוקות
עד הכניעה המתוקה
עם הנץ הביאה.
אותן נשיקות אוהבות
בלתי פוסקות
משפתיים לוהטות
על גוף כמה לתאוות
עמוקות...
מושלמות.
אותם המבטים המלאים אותנו
ומספרים על המתחולל בנו-
סיפור של תאווה,
סיפור של הערצה,
סיפור של אהבה
בלי אף מלה.
ההיה זה רק אתמול?
12/01/03 © |
