הכל התחיל לפני.. שנתיים בערך. הייתי בכיתה ט'. יצאתי לטיול
שנקרא 'מסע חוף', אני נמצאת בתנועת נוער- חטב"מ.. זהו מסע
שנמשך 5 ימים- לאורך חופי א"י... מהנה ביותר! היינו כ-15 אנשים
בקבוצה, ובינהם היה מישהו מסויים, נקרא לו -א-, שלא הכרתי אותו
טוב, הוא היה פשוט אחד מהקבוצה שלי.
המסע נגמר, עבר הזמן... לא נשמר הקשר.. עברה שנה, ויצאתי להכנה
למחנה מסויים. לפתע שמעתי מישהו קורא '-מ-, -מ-', ולא הייתי
בטוחה מאיפה זה בא. חיפשתי וחיפשתי- ולא מצאתי.. בסוף בא אליי
אותו אחד יחד עם חבר נוסף- ששניהם היו איתי בטיול ההוא. לא
ממש זכרתי אותו. הוא היה ממש נחמד. החלפנו מס' ICQ והחלטנו
לשמור על קשר...
התחלנו לדבר בהודעות SMS.. איזה לילה אחד הא אמר לי שהוא מתחיל
לדבר שטויות (מרב עייפות), ובין כל השטויות שלו הוא כתב לי
פתאום שאני ממש מוצאת חן בעיניו, ואם יש לנו סיכוי ובלה בלה...
הוא אמר שהשטויות האלה נכונות.. לא ידעתי מה להגיד לו. הייתי
די בשוק.. עלתה הבעייה של המרחק ביננו- כי המרחק ביננו הוא
30-45 דק' נסיעה, אז אמרתי שעדיף שלא- כי יהיה לנו קשה עם
המרחקים, אז הוא אמר שנתגבר על זה.. אמרתי לו שפשוט נראה מה
יהיה עם הזמן, שנכיר טוב יותר.. נראה מה העתיד ייטמון לנו..
מהתכתבות ב-SMS עברנו לטלפון.. היינו מדברים שעות-על-גבי-שעות,
היו לנו נושאים משותפים, הכל היה כ"כ מעניין ומצחיק... דיברנו
על זה שניפגש במחנה (אז שנפגשנו- זו הייתה ההכנה למחנה)...
דיברנו על עד כמה רחוק הגענו (לא שנינו- אלא כל אחד), דיברתי
איתו על הנשיקה שעוד לא עברתי.. ושאני בטח אתבייש מתי שהיא
תהיה וכו' וכו'...
דיברנו פשוט על הכל.
עבר ככה איזה חודש- ויצאתי לקורס הדרכה... שנמשך 5 ימים. -א-
לא יצא לקורס.. הוא בא לבקר את חברים שלו- והביא לי בקבוק קולה
שלם!! הוא היה כ"כ חמוד! הייתי בשוק, הוא ידע שאני מתה על קולה
ולא מכרו שם- אז הוא הביא לי..
אחרי הקורס יצאתי ליומיים של כיף כזה- שהתווספו לקורס ההדרכה-
וגם -א- היה.. הוא רצה לדבר איתי לבד, אבל לא ממש היה לי
נעים....
היומיים האלה עברו ממש מהר- היו מלא פעילויות... ספורט
ימי:):)
וגם זה נגמר....
עבר הזמן (ואנחנו שומרים על קשר), והנה הגיע המחנה... מחנה של
שלושה ימים (שני לילות).. כ"כ התרגשתי לראות את -א-, הוא היה
כ"כ חמוד.... גם המתחמים שלנו היו די קרובים- כך שיכולנו לראות
אחד-את-השנייה..
הגיע הלילה, הלילה הראשון, והוא בא אל המתחם שלנו- של האיזור
שלי, הוא ישב איתי ועם החניכים שלי.. עד שהם הלכו לישון.. הוא
נשאר עד הבוקר- דיברנו, צחקנו, היה ממש כיף... אני ישבתי ישיבה
מזרחית- והוא שם את הראש על הבירכיים שלי.. היינו ממש קרובים
כל הזמן.. אבל לא היה שומדבר..
הגיע הבוקר- ואני הייתי ממש עייפה, אחרי לילה שלם שהייתי ערה,
היו חלקים שבקושי החזקתי את העיניים פתוחות..
נגמר היום- והגיע הלילה השני.. הייתה לנו מן פעילות כזאת עם
החניכים-עם מוזיקה וריקודים ובלה בלה- היה ממש כיף:)
יותר מאוחר- כההפעלה נגמרה, חזרנו למתחם, ראיתי את -א-, והוא
בא מאוחר יותר... ישבנו בתוך המתחם על איזה מזרון/שק"שים,
דיברנו... אח"כ נשכבתי, הייתי כ"כ עייפה, גם הוא נשכב לידי,
ואני נרדמתי כל שנייה- רק הייתי עוצמת את העיניים- וכבר הייתי
נרדמת, חחח...
לא נרדמתי ממש- זה היה בדיוק לדקה-שתיים.. מצחיקה שכמוני:)
ואז כזה נשכבתי על הגב- גם הוא.. המשכנו לדבר וכל זה.. ואז הוא
אומר לי כזה שיש לו שאלה, ושלא נעים לו לשאול אותי... ואז הוא
אמר-"איך תגיבי אם אני אנשק אותך?", ואני כזה אומרת לעצמי
"מה!? לא!!! לא עכשיו....!!" והלב שלי פועם כ"כ חזק ומהר-
שהרגשתי כאילו כולם שומעים..... הייתי כ"כ בלחץ.... אני בטוחה
שהסמקתי נורא- אבל אני לא חושבת שממש ראו- כי היה די חשוך....
אז אני אומרת לו- "אני לא יודעת (עם חיוך לחוץ)".. אז הוא שאל
אותי אם זה בסדר מצידי- אז אמרתי לו שאני חושבת שכן.. ואמרתי
לו שכל ההקדמה הזו מלחיצה אותי קצת.. אני בקושי נשמתי שם....
ואז הוא שם עליי את היד שלו (על הלחי שלי), והוא נישק אותי..
זה היה כ"כ מוזר! אני כ"כ התרגשתי- כי זו הייתה הנשיקה הראשונה
שלי ועוד עם מישהו שאהבתי... ואני כזה חושבת לעצמי- אני לא
מאמינה שזה קורה.. אחרי שהתנשקנו הייתה דממה של כמה דק'..
מבוכה קלה.. שנינו שכבנו על הגב- מסתכלים לשמיים... ולאט לאט
התחלנו לדבר על זה.. הוא שאל אותי אם זה לא היה מוקדם מדי
בשבילנו ואם היה בסדר:) חמוד!:) ואז הוא אמר לי שפעם הבאה שאני
אפתח את הפה קצת יותר גדול.... חחחחחח:) פ-א-ד-י-ח-ו-ת-!-!
למחרת המחנה נגמר- ונפרדנו בנשיקה על הלחי..
סה"כ התנשקנו פעם אחת...
יום אחרי זה כבר דיברנו בטלפון שוב, שעות... וקבענו שהוא יבוא
לאיזור שלי.. והייתה לנו בעיה עם זה, כי בנסיעה לוקח 30-45
דק', וברכבת 15 דק'- אז הוא בא ברכבת והיינו אצל חברה שלי
בבית...
קבענו שאני יבוא אליו למחרת... ביררנו פרטים על רכבות וכל
זה....
ושמחנו מאוד.. ואז הייתה בעיה- איך אני אגיע אליו מהרכבת
הביתה..
אז החלטנו לוותר- ושאני אבוא אליו פעם אחרת.
אבא שלי בא לקחת אותי- ולקחנו גם את -א- והורדנו אותו בתחנת
רכבת.
המשכנו לדבר בערב ב-ICQ.. הוא אמר לי שהוא מאוד התאכזב מזה
שאני לא אוכל לבוא אליו. הוא מאוד התאכזב שקבענו ודיברנו על זה
כ"כ הרבה זמן שאני אבוא אליו- ואז ביטלנו... והסברתי שאין מה
לעשות..
ואז הוא אמר שהוא רוצה שנסיים את זה עכשיו, שאנחנו עוד רק
בתחילת הקשר, כי ככה פחות ניפגע.
איך שהוא אמר לי את זה- פשוט הרגשתי מחנק.. הדמעות פשוט זלגו
מעצמן, לא יכולתי להשתלט עליהן..
אמרתי לו- "איך אתה יכול לעשות לי את זה!? הרי דיברנו על בעיית
המרחק- ואמרת שנתגבר על זה!", אז הוא אמר שנכון שהוא אמר, אבל
הוא לא חשב שזה יהיה כ"כ קשה.. אני פשוט לא הפסקתי לבכות....
זה היה כ"כ כואב..
הוא אמר לי שהוא מרגיש חרא עם עצמו לגבי כל זה...
אף פעם לא בכיתי בגלל מישהו.
אף פעם לא חשבתי שאהבה יכולה להכאיב כ"כ.
אותו השבוע-שבוע וחצי הזה, היה נוראי בשבילי.
הייתי מסתובבת בבית ומתחילה לבכות, אפילו החברה הטובה שלי,
שתמיד יודעת להצחיק ולעודד אותי- לא הצליחה לעודד אותי..
כל פעם הייתי נזכרת בו, בכל מיני דברים..
שבוע אחרי שדיברנו- הלכתי לבקר את החברים שלי במחנה שלהם-
פתאום ראיתי את השלט שלהם כזה בגדול- והרגשתי שאני מתחילה
לבכות שוב....
אני לא יודעת להגדיר מה שהרגשתי אליו- אבל זה היה חזק.. כל פעם
שהשם שלו היה מופיע בפלאפון (שהוא התקשר)- הייתי מתרגשת, וכל
פעם שדיברנו שמחתי מאוד..
התגברתי עליו...
כל זה היה בחופש הגדול האחרון..
עכשיו אנחנו רק בקשר דרך ה-ICQ, מדברים קצת..
יצא לי לראות אותו בטיול אחד- אבל לא ניגשתי לומר שלום, לא
הייתי
מסוגלת. הוא היה עוד עם החברה שלו- ככה שבכלל לא היה לי נעים.
אני כ"כ נפגעתי.. אבל למרות הכל- אני יודעת שהוא לא התכוון
לפגוע בי, הוא באמת בסדר... האהבה הזו זה דבר כ"כ כואב.. |
