היא קנתה לי סדינים כחולים.
"אולי הלילה את תהיי שלי" רקמה על ציפיות הכרים.
סדינים כחולים, זכים, טהורים.
עטופים. מביטים בי במבט מאשים.
החיים שלי מוזרים מדי.
הכאב שלי אטום מדי.
מקנאה בה על התעוזה.
נגנית רוק בכיסוי רגיש.
בוחנת את עצמה, בוחנת אותי.
לא אוהבת מה שמוצאת, אבל אוהבת אותי.
יום יבוא ואהיה שלמה.
אניח את הכר הירוק למרגלותיי.
היא תשב ותחייך אליי.
אולי תציל אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.