יש הבשלים לאהבה
ויש רק המתבוננים בה,
יש העושים אהבה
ויש החולמים אודותה,
יש המתעדים אהבה
ויש רק מייחלים במלה.
כולם רושמים בעט עבה
או במקלדת אטומה,
בשביל הבא לקרוא
שיוכל להבין ולזכור,
להפנים או לעבור
מרישומי אחרים
אל החיים...

מכאן שאולי כדאי להסיק
בפנטזיות לא להגזים,
כי הכותבים את כוונתם יודעים
אך הקוראים מתמלאים בתסכולים,
על שלהם הדברים לא קורים
ואולי הם אשמים ?!
כך נהיים קטנים ונפחדים
באור, או עזים ואוהבים
בחשכה
את... האהבה.

בהשראת נתן זך
25/11/02 ©