ואומרים לי הרבה
שיערך,
עורך,
חיוכך,
משלימים לי משפט שנקטע.
ויושבים תחת עץ
ועל דשא,
וירוק שמקיף מכל עבר
יוצרים בתמונה איזה שבר.
ואומרים,
ונוגעים,
וצוחקים
לבבות פועמים בקצב,
מוציאים ממכחול סוג של עצב.
וחוזרים הביתה
ושמש צהוב מטושטש
ואדום בשמיים דם מעל,
נמסים אל היום שנגמר
ובלילה עליי,
מסביבי,
וברטט,
ושורטת נושכת, כמעט אלימות
ויורד המסך אהבה או סתם עצב,
ונקרע מעלינו
מסך התמימות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.