שמעון פיטוסי / עובר אורח. |
היה רחוק ממה שדמיינתי
ולכן בדרכי אליו
אבד לי השביל שבחרתי.
ועכשיו כשקרב מגלה
שהמים
זה פוטו מורגנה
ואין איך לחזור,
ואין צל
כשהשמש ממעל קופחת.
ונוקפות השעות
ועוברים הימים
ואני עוד ממשיך ללכת
חיזיון של נווה
בראשי,
בליבי
של עצי שיטה בשלכת.
וגם אם נווה לא היה במדבר
רק אבק, גמלים, ושמש
מעדיף להזות על כפות התמרים
מאשר במדרון לרדת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|