|
אנחנו נחשפים לתופת הרחוב
עצבנים וקשים ויודעים לכאוב
ואנחנו בוכים דמעות של דם
שוכחים וקוברים ונופלים איתם.
אנחנו חיים בתוך תופת הרחוב
שתקנים מרירים ושונאים לכאוב
הולכים בתלם לקבר אחים.
גם אנחנו בוכים
גם אנחנו נופלים.
אנחנו מתעלמים מתופת הרחוב
עצובים כועסים ושוכחים לכאוב
יודעים כמה הוא רחום-העולם.
יודעים כמה הוא אכזר-העולם. |
|
|
ילד ואבא שלו
נזרקים לתא
גזים. הגז מתחיל
לזרום, והילד
מתחיל לשרוט את
הזכוכית.
האבא: "תפסיק!
אתה עושה לי
צמרמורת" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.