היה לי פעם זבוב שחתך לעצמו ת'ורידים. פשוט נמאס לו.
כשהגעתי הביתה הוא שכב שם על הרצפה. בהתחלה חשבתי שהוא ישן(כי
כשמסתכלים מלמעלה וקצת מרחוק, קצת קשה לראות דם של זבוב) אבל
כשהתקרבתי נהייתי קצת עצוב. לכנפיים שלו כבר לא היה את הבוהק
של אותו הבוקר. שמחת החיים שבו כבתה. עינייו הפכו זגוגית.
הלכתי למטבח, לקחתי קופסאת גפרורים ורוקנתי אותה. אח"כ הרמתי
אותו בעדינות עם חתיכת נייר שקרעתי ממגאזין והנחתי אותו
בקופסא.
הלכתי לחצר האחורית, חפרתי גומה ליד שיח הורדים שמתחת לחלון
והנחתי את הקופסא בתוכה.
כיסיתי, הנחתי פרח, הנחתי אבן, פיללתי קדיש וחזרתי פנימה.
כשנכנסתי, לקחתי את המגאזין שהיה על השולחן והתחלתי לקרוא איזו
כתבה על החיים שאחרי המוות. מעניין. באמצע היה חסר חלק. איזה
טיפש אני. הייתי צריך לקרוע חתיכה מהדף האחרון של העיתון,
מודעות האבל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.