אין מילים בפי
והשתיקה אומרת הכל
מהתחלת הסיפור ידעתי שזה עוד יחזור
מה הם חיי ללא קצת סבל?
מי אני שתמיד אחייך-מאושרת?
אתמול לפני השינה ישבתי בחושך
עם דמעות בעיניים
עלו במוחי מחשבות
שום דבר כבר לא יעבור
אם רק הייתי אומרת זאת קודם
אולי הייתי חוסכת קצת צער
לשנינו
העדפתי להיות תמימה
לא לשים לב לעולם האמיתי
כנראה שרציתי להיות הטיפשה
ששוב תישבר
אולי לא ממשהו שעשו לה
אולי ממשהו שעשתה
היום אני רואה את עצמי
ואומרת
נולדתי לחיים שכאלו
חיים של סבל
לחיים ללא אהבתך.