תמיד יש איזו-מישהי
אבל שומדבר שממש נדבק, אמרת לי
אני תוהה איך נחתמה המעטפה
כי הזמנה חגיגית
כפי שרצו ההורים, הפרופסורים
וכל אותן משוואות בורקות בעינייך

מתישהו ודאי היה איזה חיבור
איזה כפל. אולי זה עניין של שנים ונקודות
ההבנה שלי בעולם הספיר נותרה חיוורת עם הזמן
אחרי הכל
המכנה הלבן שלי הוא מסיפור אחר, ומה משותף בכלל
עם איזה פורים, לפני שנים, בו די היה בשני סדינים תלויים
להפוך מיתולוגיים
כמה שנים היו לנו יחד
ואיך תמיד אני שוכחת מאיזה כיוון להתחיל לסכם

מתפתה להיכלל, ופותחת בעצמי אני ניבטת
מתוך סוגריים אל התוצאות שלימיני
מוצאת אותך שם, אותי ככה
מן שארית של סיפור ארוך