עפתי למלאכי הצפון הם ביקשו ממני לא לחזור כי הרסתי הכל.
ואז עפתי למלאכי הדרום שם כבר לא היה מקום לחלום.
ועפתי גם למלאכי המזרח שם באמת הכל זרח והשמש האירה לי פנים,
אבל לא היית שם אז הבנתי שבלעדיך שום זריחה כבר לא חשובה.
וכשעפתי למלאכי המערב, הם כבר נעלמו עם השקיע ואמרו שזו
האחרונה, ובשקיעה הבאה לא יגיעו כי יש להם עוד הרבה לבבות לחבר
בחזרה, ושאת שלי הרסתי נורא.
לא ויתרתי ועפתי למלאכי האהבה.
גם שם הדלת סגורה, אבל החלון עדיין פתוח,
ואפשר לשמוע את גדוד השמחה מתקרב ורוצה לחזור לתוך הלב.
ובסוף ראיתי על ספת הים מלאך קטן בוכה.
ניגשתי ואמרתי למה את בוכה.
היא אמרה לי שפעם היתה לה אהבה שנהרסה בגלל טעות בספר
המלאכים.
כשהתחלתי גם אני לבכות ורציתי לחבק אותה,
היא נעלמה לתוך הכוכבים... |