אומרים שהבכי משחרר. שהוא עוזר.
אני בוכה המון וזה לא עוזר לי.
אולי הסיבה לכך היא שאף אחד לא נמצא שם לחבק אותי ולומר לי
שהכל יסתדר. אולי בגלל זה הדמעות ממשיכות לרדת, הן זולגות שעות
על גבי שעות, אין להן סיבה להמשיך אך גם אין להן סיבה להפסיק.

אני לא חושבת שהבכי הוא רע, לפעמים הוא עוזר להשיג מה שצריך,
בעיקר אם מדובר בתשומת לב. אבל אני זקוקה לתשומת לב מסוימת,
כזו שהבכי לא כל כך עוזר להשיג. אני זקוקה לתשומת לב שתמנע
לחלוטין את היווצרות הבכי. לתשומת לב של אהבה אמיתית.
כל בנאדם נוצר על מנת לאכזב אנשים אחרים, כל בנאדם נוצר על מנת
להתאכזב מאנשים אחרים. זוהי לדעתי הסיבה העיקרית לבכי בעולם.
אכזבה. האכזבה שלי היא ממחסור באכזבות. אני מאוכזבת מכך שאני
לא מושכת. לא נאהבת. לא מאכזבת.

אני לא חושבת שהבכי הוא טוב, לפעמים הוא מדכא יותר מהדיכאון
שגרם לו. במיוחד כשאינו מפסיק. בכלל, בכי הוא מן הצגה כזו,
ואני אוהבת אמיתות, לא הצגות.

בכי הוא סימן לכאב, אני בנאדם כואב, השמחה כואבת לי כמו העצב.

בכי הוא הצטברות של דמעות שזולגות:
דמעות אושר ודמעות צחוק, דמעות עצב ודמעות פחד, לכל הדמעות שם
אחד, בכי.

- לי, שבוכה המון -