את רחוקה ממני עכשיו כמו השמש,
אני רואה אותך מרחוק ולא יכול לגעת בך,
ועם אעיז רק להתקרב הלהבות התנפצו לתוך הלב,
התנפצו כמו כאב.
כאב אהבה שהיה בא תקווה,
והרסתי אותה בלא הבחנה.
בכל מקום בכל שעה היית נמצאת איתי
וכך היית נותנת לי אומץ להיות גם לבדי.
עכשיו אני שוב לבד בחושך.
אין לי אור אין לי תקווה,
יש לי רק כאב ואשליה. מחכה כל דקה שאולי תחזרי, אבל לא, עכשיו
את אתו מחממת את ליבו וישנה במיטתו נותנת לו כוח להמשיך בזמן
שאני מנסה לאחוז בין אשליה למציאות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.