אני מסתכלת על התמונה הזאת, ואומרת לעצמי שהיא נדושה ובנאלית. באמת, אין כאן
שום דבר מבריק או מיוחד.
נוט טו מנשן שתמונות נוף זה בכלל לא הנישה שלי.

אבל אני לא יכולה. הייתי חייבת להעלות אותה.
למרות שהיא לא מעניינת באופן יוצא דופן, היא מרגשת אותי. ייתכן שזה בגלל שהיא
מתקשרת לי לרגע שבו צילמתי אותה, ואיך הרגשתי שם למעלה.

וכמו שמוריסי אמר, i can't help the way i feel. אז תסלחו לי הפעם.
הייתי חייבת.