במה אתה באמת מאמין?
אם יש מלאך ששומר עליך,
הוא אמור להיות שם...
אם יש חיבוק שמגן
ואם יש חיוך שמזמין
הוא נעלם...
כשהבכי משתלט והיגון קודר
מודעת אבל עפה ברוח,
אתה מבין שכולנו בני חלוף
אבל לא רוצה לנוח.
גם השמיים בוכים
וגם הים כועס
אתה רוצה להיות חזק,
אך מובס בכל פעם מחדש.
כשהמציאות טופחת על העורף
כמו רוח קדים שבאה מהמדבר,
אתנה מנסה למצוא עוד עזר,
לזכור משהו שנגמר.
אני לא יכולה לראות אותו,
אני רק שומעת בכי.
ומי שמרגיש אותי זה אף אחד,
אולי אני לבד.
אני מפחדת לאבד הכל
אולי תחושה של צער
אני בוכה בפנים- בלי קול
אולי לא לחוש את הסער