שני העולמות האלה קוראים לי, מתחרים זה בזה
לאן אלך?
לבדידות הזו, שאולי תקנה לי מעט חופש, מעט הכרה עצמית
ל"ביחד" שיכול להיות לבד מאוד?!
אני מחפשת תשובות במקומות הלא נכונים
אצל האנשים שאולי לעולם לא יבינו
בספרים שלפתע לא מדברים אלי.
האצבעות התחילו לנגן באוויר הדל שנשאר לי
וכל כך רציתי לשמוע את צלילי הגיטרה והפסנתר
הדמיון המפותח הראה לי באיזה מיתר לגעת
ולגרום לו לבכות מהיופי הזה.
והלב התחיל לפעום מהר ועוד יותר
והצעקה שנפלטה מגרוני נשמעה כמו צחוק מזויף-
שוב צחוק מזויף!
ונשניתקו מחיי השנים האחרונות ידעתי שפניי מועדות לאושר אחר.
ידעתי שאני פוסעת אל מקום שהוא לא רגיל.
לא היית צריכה להתרגש מהאכזבה שארבה לי ממש בפינה-


לך אני אחזיר את הדיסקים
ולי את השיריון שהנחתי ממש מתחת למיטה.
שני העולמות האלה יכולים  להמשיך להתחרות זה בזה-
הפעם לראשונה בחיי, אני אבחר בעצמי!