אשל הדס עמיר / אני לא אמיתי |
בגרון חנוק וידיים רועדות
אני מביט בסתר
בעיניים רטובות
כמו יגון גם השנים מתערבבות בי הלאה
מתערבבות למעלה
יורה בקצב של דיבור שלא תופס עוד מחשבות
האנשים שלא דומים והבריות האחרות
בתוך תוכם כולם יודעים אך לעולם זאת לא יודו
ישנם פצעים שהם שומרים
שלא יראו
----------------------------
עכשיו זה זמן לברוח
בכל כולי מבט לצרוח
אני לא אמיתי
אני לא אמיתי
מתוך אתה לתוך אני
מתוך הכלל לאיןסופי
צבעים צבעים שיפרצו
אל תוך הזרם האישי
----------------------------
ולבסוף נשאר עירום אל מול עצמו נשאר אדם
אני מביט ומנסה
כל כך רוצה לחוש קיים
האכזבות שמתדפקות על חלוני בליל קר
ומחשבות מפוזרות המלכדות את העיקר
----------------------------
עכשיו זה זמן לברוח
בכל כולי מבט לצרוח
אני לא אמיתי
אני לא אמיתי
מתוך אתה לתוך אני
מתוך הכלל לאיןסופי
צבעים צבעים שיפרצו
אל תוך הזרם האישי
אני לא אמיתי
אני לא אמיתי
לא איתי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|