[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבן שן
/
נגינה שקט-עמוק

יש את הפינה הזאת, בערוץ 2 בסוף החדשות של מוצ"ש אם אני לא
טועה, שבה מלקטים כל מיני אירועים חשובים בעולם, וברקע יש את
המוסיקה הזאת ... נו, הקלאסית, הדרמטית.
ודווקא היום, שלישי אחה"צ פתאום חשבתי על זה, שזה קצת מוזר
שבמשך השבוע אני לא שומע על אף אירוע ממה ששידרו שם.
......... עצירה פתאומית.
חגורת הבטיחות ננעלת. חפיף. שום דבר רציני לא קרה. שנינו
שותקים, מביטים קדימה והיא ממשיכה בנהיגה.
משהו השתנה,אני בטוח, היא לא נוהגת כבעבר. כאילו מישהי אחרת
יושבת משמאלי.

אז אני שותק וממשיך לתהות, שמיים סגולים מעליי, אין עננים.
ציפורים מכוניות מרחפות בצדדים באיטיות, עולות ויורדות.
מתאדות.
האנשים בצידי הדרך מתלחששים ביניהם באיזה שפה לא ברורה.
והכל כל כך רגוע, זרימה שקטה. מנסים להסתיר ממני משהו, אני לא
שייך.

אחרי כמה מטרים שנראו כמו אלפי מיילים היא החנתה בצד ויצאה.
ראשונה. הלכתי אחריה בלי לדעת אפילו לאן, תחושת הניכור מהולה
בהשתקה חלחלה לי עמוק אל תוך העצמות, כמעט קפאתי בעודי הולך אך
משהו בכל זאת משך אותי אחריה, אולי זו היא.
"תסתכל" היא הורתה לי בתנועה מבוישת סטייל מאומצת עם האצבע,
"הנה מה שאתה מחפש כל השנים האלה" מה? מה לעזאזאל היא רוצה...


למרות שאני אוהב להתגאות בזה, אני בעצמי לא יודע מה אני מחפש.
בכל זאת שתקתי, ממבט ראשון זה נראה כמו איזה מזבלה רק שהחפצים
בהקו מרוב אושר. הכל היה מעורבב ועם זאת כל כך טהור. התכופפתי,
מתחיל לפשפש בערימה, הדבר הראשון שהרמתי אליי הייתה המחוגה.
איבדתי אותה בכיתה ג', וחטפתי על זה הרבה צרחות. איך אפשר
לשכוח יום כזה. אני עד היום בטוח שמישהו העלים לי אותה בבית,
אבל מה לכל הרוחות היא עושה דווקא פה ואיפה אנחנו בכלל. תחושת
ההשתקה הדפה באלימות פנימה כל הגה שעמדתי להוציא מהגרון.

היו שם גם מטבעות, מחדד, מעיל, כלב, מישהי בלי יד וכרוב. די,
די זה יותר מידי בשבילי, קברתי את עצמי מתחת לערימה
הסנטימנטלית שלי ונרדמתי לכמה שנים טובות.

כשהתעוררתי מצאתי את עצמי באותה מכונית רק שהפעם אני נוהג והיא
לצידי. "מה פשר המוזיקה הזאת" שאלתי. היא רק חייכה, והביטה
לאחור. זה ממש לא מתאים לנהיגה המוזיקה הזאת ובטח שלא לה. היא
שומעת בעיקר רוק אלטרנטיבי כזה כאילו, ושותה ספרייט. והמוזיקה
הקלאסית הזאת מהלקט אירועים של השבוע פשוט לא קשור לשום דבר.

בחצר של הבית מצאתי את עצמי מונח ליד הפחים, זה קצת מוזר לראות
את עצמך חשבתי.
בטח בחצר של עצמך, תראה, מסביב צמחו פירות בוסר מצומקים, כבר
בני 20, של רגשות צמאים.
מעניין שלא קילפת אותם עד היום. בכלל לא ראיתי אותם אף פעם.
כנראה שגם לא אראה.
הטרקטור שהרים את הגופה עקר אותם מהאדמה. בשקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בראשית ברא
אלוהים את
השמיים ואת
המלט.



(מערבל בטון)


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/01 21:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבן שן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה