סימונה כצמן / הזמן |
בין שדות אפלים של הזמן
כמו שעון חול
הוא אוזל
אך לא מפסיק להיתהפך.
כל שנותי הענוגות הולכות.
קול יריית רובה מחריש את השמיעה.
כל פסיעה משתקת את נפשי.
אך בכל יום
או כל דקה ושניה
הזמן הורג אותי
אבל לא כמו שאני הורגת
אותו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|