|
הייתה זו פעם ראשונה שראיתי את נחמה בוכה
פניה דמו פני ילדה
פניה דמו
כה קטנה
כה יפה
ראיתי
הצבעים שלה רקדו
על לחיים מדממות
על פנים צחורות
על עיניים אפלות
ועל אוקיינוס הזולג ארצה
רציתי לספר לה
רציתי לחבקה
חששתי שמא לא תבין
אף לא אני הבנתי
ראיתי בפניה את עצמי בוכה כפעם על פעם
לא ראיתי את ריקוד צבעיי
לא את דם לחיי
לא את צחור פניי
לא את אופל עיניי
האוקיינוס שלי הציף את מאורי
והאור דרכו עוות
בעומק כה רב באוקיינוס
המים היו אפלים
רציתי לצוף אך שכחתי איך שוחים
טבעתי באוקיינוס העצב שלי
כפי שנחמה טבעה בשלה
כפי שהעצב טבע בתוכנו
כפי שכעת
טבוע בנו |
|
|
ידעתי שהיה עדיף
לקנות
אנרג'ייזר!
פה גדול, מילים
אחרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.