אני-
ישבתי על האסלה.
מישהו
דיבר בתוך הבטן שלי:
קול אמהי, קול אישה
לחש לי את "הנסיכה והעדשה".
הבית היה חשוך ושקט,
בדממה שקולה האזנתי
תוך כדי ציפייה
לבא הקץ. מתי יבוא?
הקול של טליה שפירא
נדם לי בבטן. קול ילדותי
שהצהיבה (שהרקיבה?)
שהרחיקה
ממני את תענוגות החיים,
שבלעה את כולי לתוכה,
והותירה ממני
רק
אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.