אני מודה. באמת שאני מודה. חשבתי בהתחלה שהוא האיש הנכון.
אז נפלתי, מה כבר קרה?
לא עשינו ילדים משותפים, לא אימצנו חתול, אפילו דג לא היה
לנו.
אז בסך הכל אנחנו לא ביחד.
מה שמרגיז אותי בכל הסיפור זה שהראש שלי היה בתחת, העיניים
עצומות והאוזניים מלאות בדונג שכנראה מנע ממני לשמוע את כל מה
שאמרתן לי.
ולחשוב שכל זה קרה בגלל שלא הסכמתי לקבל בתחת, לכו תבינו,
חתיכת מניאק מיוחם, ירדתי לו, מצצתי לו את הנשמה, נתתי לו ללקק
לי את החור של התחת, אפילו אצבע הוא דחף לשם, הכל, כל פנטזיה
מפגרת שהוא זכר מהסרטים הכחולים שראה מכיתה ז' הסכמתי, אם
בקלות ואם אחרי לילות של תחנונים ומשחקים טיפשיים.

כמה זמן אנחנו היינו יחד?
טוב, זה קצת קשה להגדיר, למה הכוונה ב"יחד"?
כלומר אני מכירה אותו כבר כמה שנים טובות, עבדנו יחד לפני הצבא
באותו בית מלון באילת, הייתי חדרנית זמנית והוא עבד בבאר, גרנו
חדר ליד חדר במלון של העובדים, זה שליד הנסיכה? מכירות?
בקיצור, היינו ידידים הכי טובים בעולם, וזה לא שלא חשדתי שהוא
רוצה יותר, הרי הם כולם אותו הדבר, כלבים מזילים ריר ומכשכשים
בזנב שיגידו כל מה שאנחנו רוצות לשמוע רק כדי להכניס את הנקניק
המתוח שלהם לחניית לילה בגראז' הלח שלנו.
אבל הוא החזיק מעמד, באותו זמן היתה לו איזו חברה כוניפה
מגעילה, אילתית שרופה, מאלה שנולדו בשמש וקיבלו צבע של אספלט?
אחת שרואים עליה שאם היא תעבור את גיל 40 בלי איזה סרטן עור זה
יהיה נס.
אני לעומת זאת הסתובבתי עם ילד טוב ירושלים, באמת מירושלים.
איזה תימני דסל"ש, נו דסל"ש, לא מכירות? דוס לשעבר, כזה שהכיפה
עברה לו לכיס ואח"כ לתיק הקטן שלוקחים בנסיעות הביתה. ילד טוב
מהקטמונים שלא רצה הרבה, או שרצה אבל לא היה לו האומץ ללחוץ.
וזה ממש התאים לי באותו זמן, הבטחתי לעצמי שאני שומרת על עצמי
עד החתונה.
טוב נו, ברור שזה לא שרד, ואחרי כמה זמן שיניתי את זה לגיל
עשרים ואח"כ לגיל שמונה עשרה, אבל בכל זאת משהו מהחינוך
המרוקאי שלי נשאר לי חזק בראש, הקטע של לא להיות מזדיינת, לא
לפתוח את הרגליים לכל ילדון מתלהב או כוסון מזדמן שמציע לכולן
לראות את הפירסינג בזין שהוא עשה באמסטרדם.

אחרי כמה חודשים הוא התגייס ואני הצהרתי שאני דתייה, לא ממש
התאים לי הקטע של הצבא. למה מה קרה? אין לי משהו טוב יותר
לעשות?
במקום מדים, לבשתי טייץ קצרצרים וחולצת בטן שחוץ מהפטמות היא
לא כיסתה כלום, ועליתי על מטוס ללונדון.
וואלה, פעם ראשונה שלי מחוץ לארץ המזוינת הזאת, חטפתי שוק
תרבות, לא רציתי לחזור. עבדתי איזה שנה לא חוקי בתור מלצרית
והייתי עושה גיחות מידי פעם לפאריז. פעם אחת אפילו עשיתי נסיעה
ארוכה יותר והגעתי עד אמסטרדם, באשכרה הייתי בכל המועדונים
הנחשבים באירופה.
יום אחד, איך שאני הופכת כיסאות על השולחנות לסגירה של הפאב
הוא ניכנס.
לבוש בג'ינס גזור וטי שרט כתומה מכוערת בטירוף. ישבנו קצת
לקשקש, הוא סיפר לי שזרקו אותו מהצבא כי עשה קצת בעיות, ושבכלל
הוא מרגיש שהוא מעדיף לנצל את הזמן הזה לפתח את המוסיקה שלו.
מוסיקה, מה, לא אמרתי לכן קודם?
הוא ניגן בגיטרה. טוב, לא בדיוק ניגן. הוא היה מגביר את
הווליום למקסימום ושם דיסטורשיין, דופק על המיתרים ובטוח שהוא
האח האובד של סלאש.
מה מי זה סלאש? תגידי יא מפגרת, כמה זמן את כבר יושבת פה? לא
מכירה את גאנס אנד רוזס? אלא ששרו את נוקינג און הוונס דורז?
מה פתאום לו ריד, מה את מבינה יא פוסטמה, זה שיר שלהם ואני
מוכנה לשים את כל הסיגריות שלי על זה.
טוב טוב, אני נרגעת, יאללה, נחזור לסיפור לפני שייגמר לי
הזמן.
בקיצור, כמו שאנחנו מדברים מגיע השוטר מקוף לבדוק למה אנחנו
עוד פתוחים. ככה זה בלונדון, לא כמו תל אביב, באחת עשרה בלילה
כל החננות הולכים לישון וכל הפאבים חייבים להיות סגורים.
נעלתי ויצאנו החוצה, הוא הלך איתי ברגל, גרתי דיי קרוב, וכמו
שמגיעים אני שואלת אותו אם הוא רוצה לעלות.
ברור שהוא אמר שכן.
ואת אל תסתכלי עלי ככה לפני שאני קמה עליך!
זונה, חתכת לי את החוט של המחשבות שלי, איפה הייתי? אה, כן,
הוא עלה אלי.
ישבנו בדירה שלי, השותפה שלי, כושית אנגליה הייתה בדיוק בביקור
אצל ההורים שלה ואף אחד לא הפריע לנו.
לא יודעת איך ולא יודעת למה, מצאתי את עצמי אתו במיטה והוא
זיין אותי משהו כמו שלוש שעות רצוף. היה לו כושר למניאק.
מה שאלת? מה פתאום, מה נראה לך, בטח שכבר לא הייתי בתולה, אז
מה אם הבטחתי לעצמי, איזה בריטי מניאק פתח אותי כבר כמה חודשים
לפני, גמר וברח, לא ראיתי ת'פרצוף של התולעת אפילו פעם אחת
מאז.
טוב, למחרת קמנו והוא סיפר לי שהוא צריך כבר לחזור לארץ ואני
בלי להבין איך ומה הרגשתי שאני חייבת לחזור אתו.
פתאום, עם הזרע שלו, באו אלי גם הגעגועים לישראל ולאימא שלי.
הלכתי אתו לשדה התעופה עם התיק גב שלי שהיה לי בו את כל הרכוש
שלי ולמזלי התפנה מקום בטיסה שלו.

בארץ גרנו יחד בדירה קטנה ביונה הנביא בתל אביב, שני מטר מהים,
אבל למי היה זמן לים?
הוא עבד בכל מיני עבודות שחורות מזדמנות, מתחרה בכל הפועלים
הפלסטינאים בהתחלה, וברומנים אחר כך, כל אלה שהורידו את
המשכורות קרוב מאוד לאפס. אני הרסתי לעצמי את הרגליים בעבודה
בפיצוציה בבן יהודה. לא הרווחנו הרבה, אבל היה מספיק לשכר דירה
ולקניות בסופר, ולפעמים גם נשאר קצת לאיזה בילוי אמיתי
בדיסקוטק, או ארוחה במסעדה.
כמה שהוא היה חוזר עייף מהעבודה, כל לילה, ואני אומרת כל לילה,
היינו מזדיינים בטירוף, היה לו תיאבון לא מהעולם הזה. הוא היה
הופך אותי מכל הכיוונים מלקק מתלקק ומנסה לעשות דברים שאף פעם
לא שמעתי עליהם.
אני הייתי ילדה טובה, שלא ממש ידעה מה עושים וכל פעם הוא היה
לוחץ עלי לעשות משהו חדש, גם אם זה נראה לי קצת מגעיל בהתחלה.
זה התחיל בזה שהוא רצה שאני אמצוץ לו את הזין.
אני? מוצצת? ואלה זאת הקללה שהשתמשתי בה הכי הרבה בשכונה על כל
הפריחות שהסתובבו שם, ועכשיו הוא רוצה שאני אכניס לפה שלי את
הזין שלו? למה מי מת?
הוא התחנן כמו ילד קטן, ניסה לשכנע אותי שזה בסדר, וכולם עושים
את זה, בסוף השתכנעתי, והיה לי מה זה מגעיל, כמעט הקאתי עליו,
אבל הוא היה מבסוט. מה זה מבסוט, היה לו על הפנים חיוך של
מיליון דולר.
חשבתי שכאן זה נגמר, אבל לא, פתאום הוא רצה שאני אבלע. כאילו
לא מצא חן בעיניו שאני מפסיקה למצוץ לו ברגע שהוא מתחיל לגמור.
הוא אמר שזה הורס לו את כל הכיף וזה יותר גרוע מלהפסיק זיון
באמצע.
נו, כמה שהייתי נגד בסוף הוא הצליח לשכנע אותי גם לבלוע.
הרגשתי כמו זונה, זולה ומגעילה, סוטה ודוחה, אבל הוא היה
מרוצה.

חשבתי שכאן זה נגמר. מה עוד אפשר לעשות? יום אחד הוא ניכנס
הביתה עם ווידאו. שאלתי אותו מאיפה היה לו כסף לקנות אותו והוא
אמר לי שהוא עשה איזה עבודה גדולה וקיבל בונוס מיוחד.
למה מה קרה שאני אאמין לו? אלכ בונוס, בטח התחיל להתעסק בסמים
כמו שאר המניאקים באזור, אבל מי אני שאגיד לו משהו, העדפתי גם
לא לשאול יותר מידי שאלות.
באותו לילה איך שהוא מתחיל לרדת לי אני מרגישה פתאום שהוא
מתחיל ללקק יותר ויותר נמוך ובאשכרה כמעט מגיע לי לתחת, אמרתי
לו שיפסיק, ומה הוא חושב שהוא עושה, ואיך זה לא מגעיל אותו
ללקק לי את החור של החרא. והוא עם חיוך מטופש אומר לי, מה קרה,
בחור של הפיפי מותר ובחור של החרא אסור?
באלוהים שנבהלתי, על זה כבר באמת לא שמעתי, מה זה? הוא השתגע
לי פה? דחפתי אותו עם הרגל ואמרתי לו שיפסיק שטויות.
מאז, כל לילה הוא היה מנסה שוב ושוב, מתישהו כבר התרגלתי לקטע
של הליקוקים עד שיום אחד הבן זונה דחף לי לשם אצבע.
פעם אחת בחיים שלי דחפו לי אצבע בתחת לפני זה, וזה היה כשהייתי
בת שמונה במיון של בילינסון והרופא חשב שיש לי אפנדיציט, וגם
אז הוא מרח ווזלין לפני שהעיז להיכנס לי לבית המחרבנת.
הייתי בשוק ולא יכולתי לדבר, הוא שם לב שאני לא מגיבה ודחף עוד
אחת.
נתתי צעקה היסטרית ומסתלסלת באוויר שהוא כל כך נבהל עד שבאותו
לילה לא עמד לו יותר.

לפני פסח החלטתי לעשות ניקיון אמיתי בדירה, כמו שהייתי עושה
בבית עם אמא. ניקיתי כל חור אפשרי, הלכתי לשכנים ממול, זוג
סטודנטים, והשאלתי מהם סולם. איך שאני מנקה את הבוידם של החדר
שינה אני רואה שיש חור בקיר, כמו שאני נוגעת בחור אני שמה לב
שזה בכלל לא חלק מהקיר אלא פלטה מעץ שאפשר להזיז.
הורדתי את הפלטה והייתי בשוק טוטאלי. בפנים הייתה מצלמת
ווידאו. מהקטנות הביתיות. מאחורי המצלמה הייתה ערמת קסטות
ווידאו באריזה. הוצאתי קסטה אחד ונפלתי מהסולם. בנס לא שברתי
שום דבר.
על העטיפה של הקסטה הייתה תמונה שלי ערומה.
הלכתי לוידאו והכנסתי אותה למכשיר. איך שאני מפעילה חשכו
עייני. ראיתי אותי מזדיינת עם המניאק ורואים ממש איך אני מוצצת
לו ואיך שהוא גומר לי בפה ואיך שאני מנגבת את השאריות עם נייר
טואלט, הכל.
עליתי בחזרה על הסולם והוצאתי את שאר הקסטות. על כולן הייתה
אותה תמונה שלי. הרצתי עוד שתיים והיה עליהן אותו סרט. ואז
שמתי לב, על כל הקסטות הייתה מדבקה שכתוב עליה חמישים שקל.

באותו לילה ירדתי לו, ואיך שהרגשתי את הדופק בזין שלו מתגבר,
ככה תמיד זה ממש לפני שהוא גומר, סגרתי את השיניים שלי בכל
הכוח. ניערתי בכח את הראש מצד אל צד עד שהרגשתי אותו מתנתק
מהגוף ונשאר אצלי בפה. ירקתי את הזין שהיה לי בפה לרצפה, מעכתי
אותו עם הכפכף ודפקתי חיוך של הוליווד למצלמה.

זהו, נשאר לי לשבת עוד חודש ואז אני יוצאת, אני בטוחה שאני
יותר אף פעם לא אפול ככה. תודה סוהרת, זה ממש עזר לי ככה לשפוך
את הלב, באמת הייתי צריכה את זה.
יאללה סיגי, בואי נחזור לתא, יש לנו היום בדיוק חודשיים מאז
שאנחנו ביחד.