שוב יום שישי
הפעם איני חושב על האהבה
למרות שמול עיניי נמצאת תמונתה
המביט אני בה כל שניה
חושב קצת על אחרים
על חבריי שבחוץ ומבלים
אני טיפה שונה מאחרים
שייך לשני קבוצות אנשים

כל אחד מאיתנו שייך לחבורה
החברים הקרובים
איתם מתראים כל יום כל שעה
ומעבירים את החיים
אך כולנו פונים אליהם להשתחרר
ואותי מבפנים זה שובר
כי כשאני איתם
אני מזויף
אני אינני אני
אני מתנהג שונה, ילד אחר
מנסה להרשים
לזרוק בדיחה או שתיים על החיים
ובוכה מבפנים
כי יודע שהכל זיוף
כמו הרגשת הערצה
של ילד או ילדה
שלדבריו זאת אהבה
לכוכב מפורסם או שחקן במה
כך אני מרגיש ליד חבריי
וזוהי בעצם בגידה נוראה
אך את הרגשת הלב אי אפשר להסתיר
אפשר לכסות עד שלא נשאר במה
ולצערי
במקרה שלי
אשאר בודד לאחר החשיפה
בעצם תמיד תיהיה לי המשפחה!