"קארין יש לך טלפון!" צעקה אמא.
הנמכתי את המוזיקה.
"מי זה?"
"דניאל" ענתה אמא , הרמתי את השפורפרת.
"מה יא זונה?" שאלתי בצחוק.
"למה את לא באה אלי?" שאלה דניאל בקול מאשים.
"כי רק לפני שעה באתי מהבית ספר ואני רוצה קצת לנוח.." עניתי,
אני כל יום אצל דניאל ואני תמיד מחפשת קצת זמן לעצמי.
"אוף! נו קארין בואי אליי! משעמם לי.. אין לי אף אחד בבית, נו
בואי!" התחננה דניאל.
"טוב עוד חצי שעה אני אצלך.." השתכנעתי, גם ככה משעמם לי.
"יופי, אני מחכה לך" היא אמרה בשמחה.
"יופי"
"אני אוהבת אותך" היא ניסתה להתחנף.
"כן כן" צחקתי וניתקתי.
תוך חצי שעה כבר הייתי אצלה.
"נו אז מה את רוצה לעשות היום?" שאלתי אותה והדלקתי סיגריה.
"לא יודעת.. אלעד אח של ניר עושה מסיבה, רוצה ללכת? כולם יהיו
שם"
"נו טוב.. גם ככה אין לנו מה לעשות.." אמרתי ולקחתי שאכטה.
"יופי אז אני אתכונן.. מה אני אלבש?" אמרה דניאל וקפצה לכיוון
הארון שלה.
"כמוני.. ג'ינס וחולצת בטן יפה.. לא צריך יותר.. גם ככה אנחנו
מכירות את כולם אין על מי לעשות רושם" אמרתי מסתכלת עליה מחטטת
בארון.
היא הביטה עלי.
"אני לא מאמינה קארין.. איך נהיית אפטית! הכל בגלל אסי הזבל
הזה" היא אמרה והורידה את החולצה, יש לה גוף מהמם!
"אל תזכירי אותו אפילו" אמרתי והוצאתי את העשן במהירות
"מניאק"
"את כוסית קארין, מלא מתחילים איתך, אם תשקיעי קצת בעצמך
תרגישי יותר טוב" היא אמרה, שמה על עצמה חולצה שחורה קצרה
וסקרה את עצמה במראה.
"נו אז מה את רוצה שאני יעשה?" שאלתי וכיביתי את הסיגריה.
"תתאפרי, שימי הרבה שחור בעיניים שיבליט את הירוק שלך.. זה הכי
יפה לך!"
"טוב" אמרתי, קמתי ועמדתי לידה מול המראה.
אני התאפרתי והיא התלבשה, מדי פעם סקרתי את הגוף שלה, היא כ"כ
רזה!! ויש לה את התחת הכי יפה שראיתי, קטן כזה ועומד! והיא כל
הזמן עם חוטיני!
"סיימתי! איך אני?" שאלתי והסתובבתי אליה.
"אוו! ככה הרבה יותר טוב.." היא אמרה.
"איך אני?" היא שאלה ועשתה סיבוב להשוויץ.
"יפה!" היא לבשה ג'ינס נמוך (כמו שלי.. היא תמיד לובשת כמוני)
וחולצה שחושפת כתפיים בצבע שחור (כמעט כל הבגדים שלה שחורים).
"אז אנחנו מוכנות?" שאלתי.
"כן, בואי נלך"

במסיבה לא היה משהו מיוחד, אמרנו יפה לכולם שלום, נשיקות
חיבוקים וזהו.. ישבנו ליד ידיד שלנו, נתי, שתיקלט ואכלנו במבה
(שהיתה כמו קלקר)
"אוף! משעמם פה!" אמרתי.
"כן.. יבש!" אמרה דניאל והסתכלה אחורה.
"או! קארין את לא מאמינה מי פה!" היא אמרה ובהלה בעינים שלה.
"מי?" הסתכלתי, זה היה אסי, הוא היה עם חברים.
אם לא הזכרתי את זה, אני ואסי היינו חברים שנתיים, אהבתי אותו
כמו שלא אהבתי אף אחד אחר, ואז הוא רצה שנשכב, לא רציתי, אז
הוא נפרד ממני! המניאק! זה היה לפני חודש בערך..
"בואי נלך" אמרה דניאל.
"לא רוצה!" אמרתי "יש לי משהו יותר מעניין לעשות"
"מה?!" אמרה דניאל וחייכה, היא ידעה שאני אוהבת לעשות שטויות.
קמתי מהכסא שלי ומזווית העין ראיתי שאסי מסתכל, ישבתי על נתי,
הוא חייך אלי, חייכתי ודפקתי לו נשיקה, ת'צרפתית של החיים שלו
נתתי לו התנשקנו במשך דקה בערך.. שהתנתקתי מהשפתיים שלו הוא
צחק.
"מה עשיתי שזה מגיע לי?"
לחשתי לו באוזן..
"אני רוצה שאסי המניאק יקנא.." נתי ידע את הסיפור, אני מספרת
לו כמעט הכל.
הוא לחש לי בחזרה..
"כל פעם שתרצי שהוא יקנא תבואי אלי, אני ישתף פעולה" הוא
חייך.
צחקתי ונתתי לו נשיקה על השפתיים.
"בואי נלך" אמרתי לדניאל שישבה המומה על הכסא שלה.
"אני לא מאמינה שעשית את זה!!" היא קמה וחייכה חיוך ענק.
"לפעמים צריך לפעול בלי לחשוב" אמרתי.
בדרך החוצה עברנו דרך אסי, הוא הסתכל עלי וחייך, מן חיוך לא
חיוך.
התנגשתי בו כתף אל כתף והמשכתי ללכת בלי להביט אחורה.
דניאל החניקה גיחוך "משוגעת אחת!" היא צחקה..
למטה היו מלא אנשים, החנות שמול המקום שהייתה בו המסיבה נשרף,
ומלא אנשים עמדו מסביב.
"קארין, תראי!" אמרה דניאל והצביעה על שני בנים, האחד היה
חתיך! קוצים בלונדינים, ועיניים של חתול, השני היה פחות יפה,
היה לו גוף שחיפי.. אני שונאת שחיפים! על הפנים שלו לא ממש
הסתכלתי..
"את רוצה להתחיל איתו?" שאלתי.
דניאל הנהנה "אבל אני מתביישת! תראי איזה כוסון!"
"בואי" תפסתי לה את היד.
הבנים ראו אותנו מתקרבות והתלחשו ביניהם.
"היי" אמרתי.
"היי" אמר החתיך.
"אני קארין וזאת דניאל"
"נעים מאוד, אני שלומי וזה איציק" אמר החתיך.
הכל זרם.. והחלטנו ללכת יחד לשתות קפה (קפה = דיאט קולה).
שבאנו לשבת איציק התיישב ראשון ואני לידו.
מה שהשאיר את דניאל ושלומי לשבת יחד, הם ישר התחילו לדבר ואני
נתקעתי עם איציק המכוער..
שהלכנו משם אוטומטית שלומי ודניאל הלכו ביחד.
איציק כל הזמן ניסה לפתח שיחה וכל הזמן השתקתי אותו בטענה
שכואב לי הראש.. מסכן.
הגענו קרוב אלי הביתה, "את רוצה שאני אלווה אותך?" שאלתי את
דניאל.
"לא זה בסדר, שלומי מלווה אותי" היא אמרה וחייכה.
"טוב, אז אני הלכתי לי.." נתתי לה נשיקה והלכתי.

יום למחרת בשעה 10 בבוקר טלפון..
"הלו.." עניתי מנומנמת.
"קארין.. אני מאוהבת !" זאת הייתה דניאל.
" נו ספרי לי מה היה.." אמרתי והתהפכתי במיטה .
"טוב, בהתחלה ליווינו את חבר שלו הבייתה ואז הלכנו לבית שלי,
ישבנו למטה בגינה על הנדנדה ודיברנו.. הוא כזה מתוק! הוא עולה
לי'ב, והוא גר ממש לידי, הוא מזל מאזניים, יש לו 2 אחיות.. אין
את לא יודעת כמה דיברנו, עד 4 בערך"
"וואי, מה עד כדי כך הוא מעניין?" שאלתי וצחקתי.
"אפילו יותר!" היא אמרה.
"היום אני נפגשת איתו"
"באיזה שעה?" שאלתי.
"בערב.. בגינה ליד הבית שלך"
"יפה, אני אשקיף עליכם.." אמרתי.
"בכיף, מתי את באה אלי?"
"לא יודעת דניאל, עכשיו קמתי תני לי להתעורר.." אמרתי
והתמתחתי.
"טוב עוד שעה שעתיים את אצלי יש לי עוד מלא לספר לך!"
"טוב" אמרתי .

הימים עברו להם, דניאל ושלומי נהייו חברים.. אני נשארתי סולו.
שבועות עברו ואיתם חודשים, דניאל ושלומי נשארו יחד, אני עברתי
כמה סטוצ'ים קלילים של קיץ, אבל החורף הגיע ואיתו הבאסה של
הבדדניקיות.
לפעמים הייתי מתנחמת אצל נתי, הולכת אליו ושנינו היינו מרחמים
על עצמנו שאין לנו עם מי להיות.
יום אחד אני ודניאל ישבנו אצלה בבית, היא דיברה עם שלומי
בטלפון..
"טוב מתוק, אני אוהבת אותך, תבוא אלי בלילה, אמא שלי יוצאת"
הייתי קצת המומה, בלילה? אמא שלי יוצא? מה קורה פה?..
היא ניתקה.
"דניאל.. מה קורה פה? יש משהו שאני לא יודעת?"
היא הכניסה אויר חזק לריאות וחייכה.
"אני רוצה לעבור לשלב הבא" היא אמרה עם חיוך ביישני על הפנים
שלה.
"אתם סה"כ 3 חודשים ביחד" אמרתי לה.
"אז מה? אני גם ככה לא בתולה, זה לא כמו אצלך.."
"טוב, מה אני אגיד, שיהיה לך בהצלחה מתוקה.. ותגידי לי איזה
גודל יש לו ואיך הוא במיטה" צחקתי.
"את יודעת שאני תמיד מספרת לך הכל"
חייכתי אבל בפנים קצת אכלתי את הלב, גם אני רוצה ..

ביום למחרת קמתי יחסית מוקדם.. בכל זאת חופש סוכות .
ציפיתי לטלפון מדניאל אבל הגיעו הצהריים ועדיין כלום.
בשעה 2 בצהריים הרמתי אליה טלפון.
היא ענתה.
"נו, מה קורה זונה? למה את לא מתקשרת?"
"סליחה, אני קצת בעננים" שמעתי את החיוך בקול שלה.
"איך היה?" שאלתי מסוקרנת.
"חלומי! בואי אלי אני אספר לך"
"טוב כמה דקות אני אצלך" ניתקתי והלכתי אליה.
היא סיפרה לי כמה היא מאוהבת וכמה טוב לה איתו ואיזה מאהב טוב
הוא, ושהיא אף פעם לא גמרה כמו שהיא גמרה איתו.
ואני אף פעם לא אכלתי את הלב כמו שאכלתי עכשיו, אבל בשביל
החברה הכי טובה שלי אני תמיד אבקש את ההכי טוב אפילו שלי כואב
קצת..
"דניאל בואי נלך לעשות סיבוב בשכונה קצת, אני רוצה לראות
אנשים.." אמרתי.
"טוב, בואי גם ככה אני רוצה לצאת מהבית, אני חייבת סיגריה!"
דניאל גם מעשנת אבל בסתר.
הסתובבנו שתינו בשכונה, לא היו הרבה אנשים בחוץ אבל בסוף ראינו
5 ידידים שלנו (ביניהם נתי) בסוכה שלהם.. הלכנו וישבנו איתם.
דניאל עישנה נרגילה עם כמה מהם ואני ונתי ישבנו על השטיחים
שהיו שם, הוא ישב ואני שכבתי ושמתי את הראש על הרגליים שלו.
דיברנו ואני עצמתי את העיניים ואז שמעתי מישהו נכנס לסוכה,
פקחתי את העיניים, זה היה אסי.
הוא הסתכל על נתי במבט רצחני כזה.. נתי קם וגם אני נאלצתי לקום
ויצא עם אסי החוצה.
אני ודניאל הסתכלנו אחת על השניה לא הבנו מה הולך שם.
אחרי 5 דקות בערך נתי נכנס ואמר לי "קארין אסי רוצה לדבר איתך,
זה רציני"
הייתי סקרנית רצח! יצאתי החוצה.
אסי עמד שם מחכה לי משחק בדשא עם הנעל שלו.
"מה?" שאלתי.
"למה את מתנהגת אלי ככה?" הוא שאל ולא הסתכל לי בעיניים.
"מתנהגת אליך איך?" שאלתי, באמת לא הבנתי, כבר חודשים שלא
דיברתי איתו.
"את לא מתייחסת אלי, את יודעת שאני אוהב אותך" הוא אמר בקול
חלש, הוא תמיד היה עושה לי את זה, הוא יודע שאני חולה על זה
שמדברים איתי חלש.
"אל תשגע אותי עכשיו אסי! אתה נפרדת ממני, להזכיר לך?" אמרתי
תוקפת אותו בכל הכוח.
"אל תזרקי לי את זה בפנים, זאת הייתה טעות.. גם את עושה
טעויות"
"לא כאלה.. אבל מה אתה רוצה נפרדנו לפני 5 חודשים כמעט, עכשיו
נזכרת?"
"לא יודע, מה שאני כן יודע זה שאני רוצה אותך"
"יופי לך, אני לא רוצה אותך" דפקתי לו מבט מזלזל ונכנסתי
לסוכה.
"דניאל בואי, אני רוצה ללכת" אמרתי כמעט בוכה.
נתי הסתכל עלי במבט מרחם וקצת מפוחד כזה.
דניאל קמה אמרה שלום לכולם והלכנו.
שיצאנו מהסוכה אסי עמד שם והסתכל עלי, הסטתי את המבט והמשכתי
ללכת.
"מה קרה?" שאלה דניאל.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.." התחלתי לבכות.
"אויי המניאק הזה! שיחליט מה הוא רוצה! טוב עזבי אותו ממי אל
תחשבי על זה" היא אמרה, חייכתי אליה - אין כמוה.

עוד כמה חודשים עברו, דניאל ושלומי נשארו יחד והקשר שלהם היה
חזק מתמיד.
אני המשכתי להתעלם מאסי גם בבית ספר וגם שהייתי רואה אותו
ברחוב, לא יכולתי להסתכל עליו בכלל, זה היה כואב לי מדי, אהבתי
אותו למרות שהתכחשתי לזה.
ונתי עזר לי להתגבר עליו, הוא כל הזמן היה מספר לי כמה אסי
דפוק וכמה הוא לא יודע להתחיל עם בנות- אין כמו נתי.
הגיע חודש ינואר, חורף, אני ודניאל היינו מבלות אחת בבית של
השניה ולפעמים גם שלומי היה מצטרף אלינו.
יום אחד ישבנו שתינו בבית שלה וראינו "חברים" בערוץ 3.
"קארין יש לי משהו לספר לך.." היא אמרה דווקא בקטע שפיבי אמרה
שהיא יודעת מי זה האבא של התינוק של רייצ'ל.
"רגע, תני לראות אני חייבת לראות מה היא תעשה" אמרתי והמשכתי
לבהות בטלויזיה.
"קארין זה רציני" היא המשיכה.
"גם זה, רגע.." פיבי הלכה וגילתה שזה לא מי שהיא חשבה, התנשפתי
והסתכלתי על דניאל ולקחתי שלוק מהקולה שלי.
"אני חושבת שאני בהריון" היא פלטה.
"מה?!" כמעט נחנקתי מהשתיה.
"אני מאחרת בחודש כבר.. קארין אני פוחדת!" היא אמרה והתחילה
לבכות, חיבקתי אותה.
"אז מה את רוצה לעשות?" שאלתי אותה.
"הפלה אני לא יעשה, לא יודעת אולי נתחתן גם ככה אני כבר בת 18
וגם הוא" היא אמרה ספק שמחה ספק עצובה.
"טוב קודם נבדוק אם את בהריון או לא" אמרתי וקמתי.
"בואי, נלך לקנות לך בדיקת הריון בסופר" היא קמה והלכנו.
חזרנו אליה הבייתה עם הבדיקה, היא הסתכלה עלי ונכנסה לשירותים
עם הבדיקה.
חיכיתי וחיכיתי, כאילו שעה עברה!
היא יצאה והבדיקה איתה.
"עכשיו צריך לחכות דקה, אם זה פס אחד אז אני לא בהריון, אם 2..
אז.." היא נחנקה.
"טוב.. די תרגעי" אמרתי והסתכלתי על הבדיקה.
פס אחד התחיל לצוץ והתחלתי לנשום לרווחה ואז, עוד אחד צץ..
דניאל התחילה לבכות.
חיבקתי אותה, ואז היא התחילה לצחוק.
"קארין, יש לי תינוק בבטן" היא ליטפה את הבטן השטוחה שלה.
"אני לא מאמינה" אמרתי בוכה וצוחקת.
קודם סיפרנו לאמא שלה שכעסה בהתחלה אבל אז חיבקה את דניאל
ואמרה לה שהיא תעמוד לצידה בכל מצב.
ואז הלכנו לשלומי, עם הבדיקה.
"את בטוחה שאת רוצה שאני אבוא? זה קטע רגשי מדי לא?" אמרתי.
"אני חייבת אותך איתי! בלעדייך אני לא אצליח להגיד לו" היא
התחננה.
באנו לשלומי הבייתה, סימה, אמא שלו פתחה את הדלת.
"איפה שלומי? " שאלה דניאל.
"ישן, מה קרה?" היא שאלה שהיא ראתה את סימני הבכי אצל דניאל.
סיפרנו לה, היא שמחה וחיבקה את דניאל חזק.
"עכשיו את אחת מהמשפחה, וגם את או אתה" היא ליטפה לה את הבטן.
"מה שלומי יגיד?" דניאל שאלה את סימה.
"הוא יישמח, הוא אוהב אותך יותר ממה שהוא אהב את כל החברות שלו
לפניך.." דניאל התחילה לבכות, סימה הצטרפה וגם אני, התחבקנו
ונשמענו כמו שלושה חתולים מייללים.
שלומי התעורר ועמד מסתכל עלינו.
"מה קרה?" הוא שאל חצי ישן.
דניאל התקדמה אליו ונתנה לו נשיקה, היא חייכה.
"אני בהריון" היא אמרה.
שלומי היה המום, ואז הוא תפס אותה והרים אותה בחיבוק.
"אני אוהב אותך!" הוא אמר ונישק אותה וליטף לה את הבטן באותו
זמן.
אני וסימה החזקנו ידיים ובכינו.
שהם סיימו להתנשק סימה אמרה "נו, אז מה עושים?"
"מתחתנים" אמר שלומי ושוב הוא ודניאל התחילו להתנשק.

הזמן רץ לו, ויום החתונה הגיע.
אליי התייחסו כמו לאחות של הכלה, דניאל לא נתנה לאף אחד
להתייחס אלי אחרת.
כל היום היינו בסלון כלות, הפסדתי יום לימודים וכולם ידעו
למה.
השמועה על ההריון של דניאל הגיע לכולם כבר.
ביום של החתונה דניאל הייתה כבר חודש רביעי, נכנסת לחמישי.
איפרו אותנו, והתלבשנו יפה יפה.
שראיתי את דניאל בשמלת כלה בפעם הראשונה בכיתי והרסתי את כל
האיפור.
אני ודניאל התחבקנו, כ"כ שמחתי בשבילה.
אני הלכתי עם המשפחה לאולם, אמא שלי הייתה צריכה להגיע אבל
בסוף היא לא יכלה היא הייתה באילת, אז הייתי עם כמה חברים
מהשכונה.
ישבנו בשולחן בזמן שהאורחים נכנסו, אני לא יכולתי להתאפק
והלכתי לברמן, הוא הכין לי משקה טעים שבסוף שתיתי 3 כוסות
ממנו.
ואז התקליטן קרא לכולם לשבת, החתן והכלה הגיעו.
אני קמתי וכולם פינו לי מקום של כבוד ליד החופה.
ואז המוזיקה של הכניסה.. ואני כולי מתוחה!
והתקליטן מכריז "שלומי, החתן המהמם!" שלומי נכנס עם אבא שלו
ואבא שלו דניאל שבא במיוחד מאמריקה בשביל החתונה.
שלומי חייך וראו עליו שהוא מתרגש.. הוא נראה היום יותר מתמיד
כמו ילד.
ואז "והנה הכלה המדהימה" הסתכלתי עליה, דניאל הייתה כ"כ יפה!
התחלתי לבכות, היא נכנסה עם אמא שלה ואמא של שלומי, שתיהן
מתייפחות.
דניאל עברה לידי ושלחה לי נשיקה באויר.
החופה התחילה ואני בכיתי כ"כ, דניאל ושלומי נראו כמו ילדים כ"כ
קטנים, אני תמיד מתרגשת בחתונות.. שני אנשים שהחליטו לקשור את
עצמם אחד לשניה לתמיד! זאת אהבה אמיתית.
הרב בירך את החתן והכלה ואני המשכתי לבכות.
פתאום יד מלטפת לי את הכתף, זה היה נתי.
"אל תבכי, את הורסת את האיפור, איך יתחילו איתך ככה?" הוא אמר
וניגב לי את הדמעות עם היד.
חיבקתי אותו.. "היא כ"כ יפה" אמרתי לו והסתכלתי עליו.
"גם את" הוא אמר בשקט..
התנשקנו.
שהתנתקתי ממנו ראיתי את דניאל מסתכלת עלי, אפילו שזה היום שלה
היא תמיד תדאג לי! חייכתי אליה.
עמדנו מסתכלים על החופה נתי מחבק אותי מאחורה מלטף לי את
הכתפיים.
ואז.. שלומי שבר את הכוס!
כולם שמחו ואני שוב התחלתי לבכות, נתי גרר אותי לכיוון דניאל
עלינו על החופה ודניאל חיבקה אותי חזק.
"אל תבכי, גם אני אתחיל לבכות בגללך!" היא אמרה ונתנה לי
נשיקה.
כל החתונה השתוללתי!  רקדתי עם דניאל ועם נתי ולא נחתי.
שתיתי מלא!! נתי ניסה לעצור אותי אבל שאני רוצה משהו אף אחד לא
יכול לעצור אותי.
החתונה הייתה כמו מסיבה אחת גדולה, כולם היו בה ילדים בגילנו
ואולי 5 מבוגרים.. היה כיף!!
שהחתונה נגמרה דניאל הלכה עם שלומי לא לפני שהיא חיבקה אותי
חזק ואמרה לי "תהיה בקשר מחר.."
נתי הזמין לי מונית..
"לא רוצה ללכת הבייתה, אני פוחדת להיות לבד" אמרתי לו, הייתי
שיכורה מפוחלצת.
"את רוצה לבוא לישון אצלי?" הוא שאל.
קצת חשדתי אבל נתי לא יעשה לי שום דבר רע.
"כן" אמרתי והוא לקח אותי אליו הבייתה.
איך שהגענו נשפכתי לו על המיטה, הוא הוריד לי נעליים וכיסה
אותי.
הייתי קצת ישנה אבל יותר ערה.
הרגשתי איך הוא נכנס לשמיכה לאט משתדל לא להעיר אותי..
הסתובבתי אליו וחיבקתי אותו.
הוא הסתכל עלי, נישקתי אותו.
הוא לא שיתף איתי פעולה.
"קארין את לא במצב לעשות דברים כאלה.. אני לא רוצה לנצל את
המצב שלך, אם מחר שתהיה יותר פיכחת תירצי, נעשה מה שבא לך"
חייכתי אליו, נתתי לו נשיקה בפה ונירדמתי.
יום למחרת שהתעוררתי נזכרתי מה קרה ושוב נישקתי אותו..
"בוקר טוב.. מה קרה?" הוא אמר מופתע מנשיקה הבוקר טוב הזאת.
"אני חולה עליך, אמרתי לך את זה פעם?"
"לא..אבל גם אני חולה עליך" שוב נישקתי אותו.
"אז מה קורה איתנו עכשיו?" הוא שאל.
"לא יודעת, בוא ניתן לזה לזרום קודם.. נראה לאן זה מתפתח.."
"טוב"

הקטע ביני לבין נתי התפתח יפה.. ואנחנו חברים כבר שנה.
דניאל כבר ילדה, ואני כמובן הייתי איתה לאורך כל הלידה ו-5
דקות אחרי שהבת שלה נולדה כבר החזקתי אותה.
לבת שלה היא קראה שראל, היא בת 9 חודשים כבר, הילדה הכי יפה
שראיתם בחיים שלכם!! חמסה-חמסה-חמסה טפו-טפו-טפו.

לסיכום לספקנים- האהבה לא מתה, ויש דבר כזה חברים טובים.
מי יתן וייתגשמו משאלותיכם כמו ששלי התגשמו