אני חושבת שזה היה ביום חורפי, ישבתי שם לבדי, במקום העגום הזה
עם אנשים שנראים כמוני בדיוק.
היתי קצת עצובה כי הרגשתי בודדה שם, לבד..
ואז היא הגיעה וחייכה אליי, הזמינה אותי אליה, לא האמנתי שזה
יקרה, הרי אני נראת נורא..,
השיער שלי היה מנופח ולבשתי שמלה ורודה מצועצעת
אבל היא אחזה בי ופתאום הרגשתי טוב יותר.
והגעתי לביתה, הוא היה גדול  ויפה, שכבתי על המיטה והיא החלה
לסרק את שערי, זה היה נחמד.
בלילה אפילו ישנו יחד והיא חיבקה אותי, אפילו חזק מידי כי
הרגשתי חנוקה, אבל אהבתי את זה.
וככה, עברו השנים, הקשר ביננו התחזק, היא סרקה אותי וחיבקה
אותי בלילה, לפעמים גם היתה מדברת איתי, החיים שלי השתנו כי
הרגשתי אהובה אחרי שנים של בדידות.
ואז פתאום, היא הגיעה, עם שיער חלק ושמלה סגולה ויפה..., לא
אהבתי אותה מהרגע הראשון,
והיא חשבה שעוד נהיה חברות.
פתאום היא סרקה את שתינו וישנה עם שתינו בלילה, ונפגעתי,
הרגשתי סכין בגב, וזאת, עם השמלה הסגולה, נראה לי שקראו לה
רותי הביטה בי במבט מתנשא ואמרה "ימיך ספורים כאן" ואמרתי לה
שהיא טועה אבל בליבי ידעתי שהיא צודקת..
וצדקתי...
עכשיו אני זרוקה בקצה המיטה והיא מחבקת את רותי, הדמעות זולגות
לי והיא לא רואה, היא לא יכולה לראות, אם רק יכלתי לדבר
איתה....
אבל אני לא מסוגלת,  הרי אני סתם בובת סמרטוט.