|
לא רציתי שככה זה יהיה
המקריות של הדברים מפתיעה אותי
רגעים אחרונים
ואתה ואני
זה יפה כמו שזכרתי.
שנינו זרמנו
על מים שקטים
העולם היה רק שלנו
ואז כמו היום
מציאות או חלום
וביחד גדלנו.
חוויות מרגשות
ופחדים
חששות
כל הדרך ליוו אותנו
חיבוקים ארוכים
ואתה ואני
זה יפה כמו שזכרנו. |
|
|
מעשה בארבעה
שהלכו בפרדס
כ"ץ, בדרך לבני
ברק.
אחד נדקר, אחד
נגמר, אחד נבצר
ורק לאלישע לא
נשאר. מה עשה?
קיצץ בנטיעות.
רבותינו, הגיע
זמן קריאת
געוואלד לאומית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.