מלפפון... עגבניה... חסה... כל זה.
מה נשאר? מה נשאר? לא הרבה.
אותן שניות קציצה בין המקרר לסלט
כל כך הרבה דברים. רק שניה אחת.
אני אוכל. אני לועס, אני קיים.
זה רק אני, הסלט והעולם.
אני אוהב את כל מה שסביבי
עלי, איתי ובתוכי.
קרש חיתוך, אני רוצה אותו עכשיו
לחתוך, לקצץ, לנצל את המצב.
בסוף, במבט לאחור, זה יפה.
מה נשאר? מה נשאר? לא הרבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.