|
רקדי
שחררי ממך כל מועקה
תטבעי לתוך עולם של צלילים
עמוק אל תוך הגיטרה המנגנת
חזק אל התופים
רקדי
על במת עץ ישנה וסדוקה
בבית קפה זנוח אל
צלילי פסנתר רכים
של נגן עייף ומשתעל
רקדי
רק את על הבמה
סביבך רק שניים שלושה שיכורים
את באלכוהול ובך
את המנוחה, מוצאים.
רקדי
אור הזרקורים אומנם מסנוור קצת
אבל אותו רק את רואה
רקדי בפעם האחרונה
ליד קצה הבמה |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.