לעיתים נדמה כי כוחה של הנתינה הולך ונחלש,
להיקרע בין הטוב לבין הרע,
בין הלב לבין הראש
לפעמים אין יותר כוח לרוץ בין המסדרונות
אתה רוצה פשוט לנוח
אך הפחד מכרסם בנשמה
אם אשב אולי לא אקום.
והמסדרונות ארוכים הם ומסובכים, ניתן בקלות לאבד את שפיותך
בהם.
יש ימים בהם כובה האור במסדרונות וקשה לראות לאן רצים,
אני תוהה- מה יותר כואב לרוץ בחושך או לרוץ באור
ומה הטעם לרוץ בכלל, אם אין לאן ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.