כותבת לך על השמיים מכתבים
אתה לא עונה לי
במקום זה מתכסה בעננים
מוריד בי מעט גשם.
כמו מדבר ישב, שומם
אני ברחוב מסתובבת
לא אמצא לך תחליף
כי גם לך אין אחרת
ואולי אבוא אליך ונשכב יחדיו.

ועד שיגמר השיר שלנו
את עיניך אתה תשאיר פקוחות
ועד שיגמר השיר שלנו
כנשף יעטפו אותי קלות, רכות
ואז יבוא התו האחרון
יסגור אותך בתוך ארון
אתה שם תנמנם לעד
בזמן שאותי השארת לבד.

מדברת לאוויר כאילו אתה חי
ובלעדיך אעביר את כל שנותיי
עכשיו ברגע בלי דמעות
מול אוקיינוס של תקוות
שרה לך בשני קולות
את כל שירך בלי לטעות
קולך שמתנגן עכשיו מתוך התקליטים
גורם לי בליבך לגעת
אתה אולי לא חי אבל השיר שלנו...