"...אין מה לבכות . הבחורה לא שווה את זה. הרי היא לא כל כך
מושלמת , אם היא לא רוצה אותך. מה הטעם בלרצות אותה , אם היא
לא מעוניינת בך יותר? ..."

שעת הערביים לאורך שורות עצי הדקל הבלתי נגמרים של מיאמי...
החוף מבצבץ בין שורות השיחים הסבוכים של העיר.

בעוד שבחורות צעירות ובריאות מחליקות על רולרבליידס לאורך
השדירות הבלתי נגמרות של מיאמי ביץ', שביום מוכות שמש ובשעות
כאלה התאורה וההשתקפות מושפעת על ידי החזיון היפהפה של שמי
מיאמי, יוצר אווירה פסטורלית ובלתי ניתנת לתיאור.

עצי הדקל ההוואיים נעים קלות לצד לצד, עם בריזה קיצית שעוטפת
את כל האיזור... מכוניות מכל הסוגים עוברות בכביש... לפה
ולשם... הנה קורבט, הנה דודג'ר ישן, והנה דילוריאן...

אנשים בבגדי ים חוזרים מיום כיף של שיזוף ורחצה בים, עם משקפי
שמש גדולות ומגבות מהודרות... רטובים ומרוצים, וגם אנשים
שנשארים על החוף,  ונהנים מהשקיעה המשגעת.

שחפים מעופפים, ויש בשמיים עקבות של לבן אחרי מטוסי הסילון.
מעבר הצד השני של הרחוב, ניצבים בניינים - בתי מלון, חנויות,
מועדונים, בתי קפה. הם משתרעים לכל אורך השדירה של החוף. אורות
הניאון שולטים בנוף, זוהרים לכל עבר.

לאחר השורה של הבניינים אפשר לראות גורדי שחקים ובנייני דירות
גבוהים יותר, עמוק בעיר. עיצובים מרהיבים של בניינים, עם דירות
מרהיבות מלאות זוהר, פנטהאוזים עם בריכות ענקיות, ולצד ימין,
לאורך החוף, שורה של בתי מלון ענקיים, מדהימים ביופיים
ובעיצובם הדיסקטינטיבי וססגוני.

אווירה פסטורלית עוטפת אותי - אני בגן עדן...