אדוני הקצין... קודם אותי, אדוני הקצין
היא לחשה לו בחיוך,ספק נבוך ספק מתחנחן.
קודם אותי ואחריי הילדה.
הן גם לך יש וודאי ילדה קטנה... אדוני הקצין.
קודם אותי, היא שטחה בפניו בגרון ניחר
את בקשתו האחרונה של הנידון.
לא כיסוי עיניים ובוודאי שלא סיגריה אחרונה,
רק כי תהיה היא זו שתיירה ראשונה
כי הרי אף הורה לא ירצה לראות את ילדו הקטן מומת לפניו
ולנגד עיניו.
והקצין הצעיר, שאכן הייתה לו ילדה קטנה
וכבר ראה את כל חבריו לנשק נטבחים
בערבות הדמים של הקווקז,
הביט אליה בעיניו הירוקות והנהן בראשו.
הוא לא חייך בחזרה כי כבר לא ידע איך.
רק הנהן בראשו והרים את הרובה החם
מבוסס על סיפור אמיתי שספרה לי בת משפחה ניצולה. במציאות
הילדה נורתה בכוונה לפני האם. |
