בשנתה החמישים וחמש של המדינה
ניצבת עדיין שטופת דמע וקסם,
ניגשו אליה נערה ונער
ואט אט צעדו הם אל מקום מושבה.

לובשי פוקס וליווייס ושאר מותגים
פניה מאופרות ושערו מחומצן עם קוצים
ותשאל האומה: "מי אתם?"
והשניים מחייכים.
יענו לה: "אנחנו? אנחנו התוצר של מדינת היהודים.

ואולי לא נלחמנו בכל המלחמות
ואולי לגם לא נשרת בלבנון
ואולי לא התנשקנו מאחורי הגורן
ואולי לא נרקוד הורה במועדון.

וכן, אנחנו חיים על מק'דונלדס
ולא מפספסים פרק במורדים
אנחנו מתקשרים ב-SMS
ומחוברים ללויין או לכבלים.

אנחנו חובבי הטראנס וה- MTV
וטיסות לחו"ל הן עניין שגרתי.
אך אל לנו לשכוח שבארץ זבת חלב ודבש
למדנו להכיר גם עצב ולהתמודד קצת עם הקש.

ואם חושבים שגדלנו עם כפית של כסף בפה
אז נוכל לזקוף זאת לזכותך ועל כך אף נודה.
אולם העובדה שבחרנו להישאר כאן, למרות שאנחנו לא חלוצים או
עובדי אדמה
היא ההוכחה הנצחית שנמשיך לשאת את הדגל, כי אנחנו-
אנחנו הדור הבא!"