את גרה בשכונה,
שכונה דלה,
שכונה קשת יום.
יש לך בית דל,
כסף מועט,
בקושי מזון,
קצת בגדים,
כמעט ואין לך מותרות.
אבל...
את
ממשיכה,
וממשיכה,
לא מפסיקה,
נהנית מהרגע,
בלי לחשוב לעתיד,
לא שלך ולא שלהם.
הפכת למכונה,
מכונה להבאת ילדים,
ילדים שבאים לעולם,
עולם דל,
עולם קשה,
שבו את חיה.
אבל לך,
לך לא אכפת,
אז יהיה להם קשה,
אז מה?
העיקר-
את נהנית,
נהנית מהסקס,
שהפך אותך למפלצת.
שהפך אותך לאנוכית.
מה העניין?
לא נעים לך לשמוע קצת ביקורת??? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.