תראו אותה עומדת ביניהם. היא פשוט חיה על תשומת הלב. זה כמו
חמצן בשבילה. היא במרכז, הם כולם מסביבה, מפשיטים אותה
בעיניים. בחולצה לבנה דקיקה, שקופה- לא שקופה. המחשוף יורד
בדיוק עד הנקודה שבין הסקסי לפורנוגרפי...
היא מבקשת מהמזיין התורן להביא לה כיסא. קצת כואבות לה
הרגליים, זה ברור, היא הרי צריכה לסחוב את כל המבטים כבדים
האלה... כמו קולב שתלו עליו יותר מדי בגדים- והוא מט ליפול.
היא עולה לשיר. היא מבקשת תמיכה מהחברים. הם נענים לה מיד.
"בואו תשבו קרוב", היא מפצירה. וכבמטה קסם- שיכורים ממנה, הם
באים ומתיישבים בשורה הראשונה.
אולי הם לא מוקסמים. אולי הם פשוט רוצים לראות את הציצי שלה
יותר מקרוב- אולי.
יש לה דרך מעצבנת למשוך את המילים האחרונות בסוף כל שורה.
כאילו היא רוצה שישמעו את הקול שלה עוד קצת. ולא שזה עונג
גדול. היא מזייפת עצמה למוות- אבל זו רק "תחרות השפלות", היא
אומרת, "רק כדי לראות עד כמה אתה עמיד?"...
זונה.
כולה רוח וצלילים מבחוץ- אבל בפנים, בפנים המוות מחלחל. כל- כך
אימתני שהוא מאיים לפרוץ דרך החזה המפואר. אבל היא לא מטרידה
את עצמה בזוטות. העיקר שכל העיניים מופנות אליה, העיקר
שהמזיין התורן עושה כל מה שאומרים לו- מדביק צרפתיות כשהיא
מבקשת, ממזמז את הישבן באופן שאי אפשר להתעלם ממנו, רוקד צמוד,
מחבק צמוד... הכל כדי שהיא תהייה "מאושרת" או לפחות כדי לעמעם
קצת את טיפות הארס החונקות את גרונה...
"אווה! איזה יופי שיש אהבה כזו גם בגיל ארבעים"- זה בדיוק
האפקט שהיא מנסה להשיג. מאוהבת- עלאק. עד שימאס לה והיא תמצא
קורבן חדש.
כי היא זונה. היא זונה של החיים. הם עוברים עליה כמו על מזרון
והיא- היא רק קוראת להם "בואו".
היא מנסה לאחוז בין טפריה את רסיסי הנעורים. יש לה גוף של
בחורה בת עשרים אבל נשמה של בת חמש. כולן מקנאות בה, אין ספק.
היא מדהימה. אבל יש בה משהו שזועק "אשה בוגדנית". אולי זו
הסיבה. מעבר לציצים ותחת- יש לה אומץ. אומץ לעשות את מה שהן
היו רוצות לעשות.
הן לא מבינות, שבתוכה היא מפחדת פחד מוות. מפחדת לאבד, מפחדת
לאהוב, מפחדת להיקשר, מפחדת להזדקן... להתיישן. אז היא כל הזמן
מתחדשת. היא לא יודעת שהיא לא מחדשת כלום בעצם, אלא רק חיה
דפוסים ישנים שוב ושוב.
הן גם לא מבינות שהן החמצן שלה. הן מחזיקות אותה בחיים- הקנאה
שלהן מפעילה אותה כמו סוללה. הן לא מבינות. אבל כשהן יבינו,
אולי בסביבות גיל חמישים...
זהו. זה הסוף שלה. הלכה לעולמה הזונה. |