נשיכת שתיקת הקירות
בעורפי החשוף
במרוץ אינסופי מעגלי
הכסא רודף אותי
והמיטה צוחקת בוכה
גורלי עטפה הציפה
השמש שלי מעלי קודרת
שולחת קרניים צהובות עלובות
לעקבותי צל אפלולי שמנוני
כה כבד משקלו עליי
והתקרה מתקרבת לוחצת
שמיים נטולי תכל
רצפת חול המדבר
מכשילה רגליים טועות
מכשיר הטלוויזיה מרקד
צועק מילים בלי פשר
דלת ירוקת אזוב נפתחת
מובילה לישועת האבדון | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.