|
השעה מאוחרת
בגן הצבורי
עומדת מולי
קרוסלה בודדת
רק פנס אחד
מאיר מעליה.
עצובה מהרהרת
בכל אותם
ילדים ואמהות
אחים ואחיות
שאותה הקיפו
בצלצלהם.
הם הלכו לדרכם
ואנכי כאן בגן
לאן אלך.
נגשתי אליה
אחזתי בהגה
סובבתי בחזקה
והיא אמרה תודה.
שוב איננה לבד. |
|
|
הבני
זונות!!!
האדמה
מקולקלת!!!
אמא אדמה, כועסת
ומרירה, שרה שיר
עצוב
עצוב
עצוב
שרה שיר עצוב... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.