ולמרבה הפלא היא דווקא הייתה בסדר גמור. אבל ככל שהערב התקדם
הבנתי שאני בבעיה. השיחה זרמה, היין זרם, העיניים שלי זרמו
עליה וגילו דברים שאף פעם לא הבחנתי בהם. נו, אני לא מאבן. לא
יצאתי עם בחורה נורמאלית כבר הרבה זמן. פתאום אני מול נורית
ויש על מה לדבר. היא מסתכלת לי ישר לתוך העיניים בלי לנסות
לשחק אתי. היא מריחה טוב אבל בעדינות לא איזה משהו שחונק אותך
ומערפל לך את השכל. משהו כזה חמקני, רגע כאן ורגע איננו. יש לה
גם אצבעות ארוכות כאלה. הן כל הזמן שיחקו עם גביע היין. כשהיא
קמה לשירותים, הבחנתי שחליפת המכנסיים שלה, שנראתה לי כשאספתי
אותה משעממת לחלוטין, יושבת עליה בעצם לא רע. בסוף הערב היא
הצליחה להפתיע אותי לגמרי. היא הודתה לי ואמרה שהיה נעים מאוד
להעביר ערב בלי להיות כל הזמן על המשמר.
"למה את מתכוונת?"
"אני יודעת שאני לא הטיפוס שלך. נחמד לשבת ברוגע, בלי לחץ."
עשה רושם שהיא כבר סגרה עניין ושלחה אותי לדרכי מתוך ידיעה
שאולי נתראה בחתונה של נירי.
חוץ מזה שאני מת לדעת מי זאת הטיפוס שלי. מה לעזאזל היא יודעת
עלי שאני לא יודע על עצמי? שהמשפחה המלכותית תזרוק למרחב שלי
מה שהם רוצים! אבל כזה משפט קטן מנורית, שבטח הגיע לאחר שהם
דיסקסו את מה שהם אוהבים לכנות ההרמון של שניר, זרק אותי
סופית.
ואם כבר אז כבר ופשוט עם היד, שהנחתי מאחורי הגב שלה כדי לתת
לה לעבור בפתח לבניין שלה סובבתי אותה ופחות או יותר באמצע
הרחוב נישקתי אותה. הפה שלה היה פתוח מההפתעה של הסיבוב ואני
פשוט צללתי פנימה, כשהיא נאחזה בי כדי ליצב את עצמה. טוב, גם
אני הייתי מופתע. זה באמת לא הסגנון שלי. אני לא מתקיף בחורות
ולמען האמת אני אפילו לא כל כך יודע על מה כל כך התרגזתי אבל
איכשהו המשפט שהיא אמרה גרם לי לראות אדום! ומכעס עברתי להנאה
שבמהלכה אפילו הספקתי לשאול את עצמי איך הצלחתי להסתבך ככה.
