אברהם שיין / ובסוף |
פעורי האור.
והעצים ערופי הידיים.
הרוחות הרעות יסיירו
על קביים יצחק היקר, הלילה
יהיה לך קר.
כשנרות נשמה - ונשמות כוכבים.
ירעדו בכיכר, ומתחת.
אפשר כבר לתלות
את סנדלי האהבה.
על אנקולי השמים.
ולשלוח את יונות השלום - בדואר גשום.
ליצנים נראו בארץ, ועת החזיר הגיע.
ובסוף יסערו רק השערים
נועלי הכלום.
והחרדונים שואלי הלמה?
יהיה לך קר.
כששירת ילדים - ובכי מלאכים
ירעדו בכיכר, ומתחת.
הוא מת - שנשרה האות.
הראשונה של האמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|