|
שמיים
אני מחסירה פעימה מול שמיים
כי הם גדולים עליי מידי
החיים שלי
נמצאים בין סוגריים
מוטלים בספק
בין מרכאות
הגשם
שוטף את פניי
פוקחת עיניים
ומתחילה לבכות
דיכאון
כן- אמרתי
צברתי ת'אומץ לא לסתום את הפה
כבר כמה שבועות
ולמה זה ככה
המינון שלי
יורד ועולה |
|
|
למה היוצרים של
דוסון קריק
חושבים שאנשים
בני 17 מדברים
כמו אנשים
במכינה לקורס
פילוסופיה??
מייפ פשוט לא
מבינה, אבל
מכורה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.