|
חירות
לבי זעק לך
ותהיי רחוקה אלפים בשנים
ואני בקול שועתי אהיה נבוכה
פניי אליט בידיים כואבות חומר ולבנים
יחיש, ישא רגליי הרוח הטוב
ישיבני המדברה
ואנדודה |
|
|
העקביות היא
לרועץ
לדוגמאתיות. היא
החושפת את
הדוגמה בעירומה
חסר-התכלית.
המשוטטת במבנים
האדירים שנותרו
בדרכה העיקשת
מטה, עד שתחשוף
כי יסודם אבד,
כי הכנסיה רצחה
את האלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.