נועה זיל / הכל או כלום |
ורק לא לשקר
רצתי רחוק כל כך
והשקט לא מכתר
אותי
אין אף אחד
וזאת עדין לא אני
ואין לי קירות גבוהים שיגנו עלי
גם לא ידיים חזקות שילחמו עבורי
ואין כלום, אין אף אחד
וזאת עדין לא אני
והדמעות בוכות אותי
וזאת לא אני שם
באמצע הכלום
אולי זה הכלום
באמצע שלי
שהכל זורם אליו
והופך אותי להכל,
כל
הכלום
הזה
הוא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|