סילביה שלו / יופי |
שעת ערביים,
הטבע קרא לי
והנה אני יושבת
בפינה האהובה עליי
משקיפה מגן העדן שלי.
הרים עטופים בקטיפה ירוקה
שעוד מעט ויצהיבו.
ציוצי אהבה נשמעים
מבעד לעצים סביבי,
ואני,
לוקחת נשימה עמוקה
של יופי טהור
אל תוכי.
מרגישה את בית החזה מתמלא באהבה
אל העולם,
אל הטבע הפראי,
אל הים המשנה צבעיו,
אליך אהובי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|