ניר נוסבאום / לא ידעתי |
והבל פיה כבר זר לי
הסוף הזמני היה ידוע: הבל פה לא משקר.
היא כבר היתה ישובה בכיתתה
כותבת במרץ של יום ראשון אכזרי.
מחשבותיה נושאות אותה רחוק אל מעבר
מה שפעם קראה בספר. היא חושבת על הרי
שטיריה. שם על הפסגות, בעיר חשכה
בגשם, יושב אהובי בבית קפה, מעשן
את הסיגריה השניה באותו בוקר.
הביצה מתקררת הוא חושב, בפינת
לישנרשטראסה וראומרשטראסה.
ברלין,
יוני 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|