|
תן על לבך
את ראשי להניח
את גבי הגמיש
תלטף
עד שידך תשתכר
מנגיעותיה
בצפורניי את עורך
לא אחתים
רק בכרית רכה
על גופך אטייל
הטבע מבטך
בעיניי,
לעומק נשמתי
אקחך
תריח בשם מבלבל
ומשכר
ממלא את החדר
ואותנו ממכר. |
|
|
זוג זקנים בבית
אבות:
זקן: תגידי
מתילדה, את לא
מריחה ריח של
נבלה?
זקנה: לא.
זה שאף פעם לא
זוכר את הסופים
שלך הבדיחות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.